החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 239/05 נאדיה סולטאן נ. ראש הממשלה

ניתן ביום

בקצרה

משפט חוקתי · איחוד משפחות עם תושב האזורעתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת הממשלה בסוגיית איחוד משפחות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה על הסף עתירה של אזרחית ישראלית ובעלה, תושב האזור, לאשר בקשה לאיחוד משפחות. נקבע כי על פי הוראת השעה שתוקפה הוארך, אין לבית המשפט סמכות להיעתר לעתירות מסוג זה. טענות לפניות קודמות לפני המועד הקובע לא נתמכו במסמכים או במועדים, ולכן לא התקבלו. זכויות העותרים נשמרו לבקשה עתידית.

העובדות

העותרת 1 היא אזרחית ישראלית והעותר 2 תושב האזור, נשואים משנת 1996 ומתגוררים יחד בישראל עם שני ילדים. הבקשה לאיחוד משפחות הוגשה באוקטובר 2004, לאחר המועד הקובע של החלטת הממשלה מיום 12.5.02. המשיבים בדקו ולא אותרו בקשות קודמות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לדון בעתירה לאיחוד משפחות עם תושב האזור על רקע החלטת הממשלה מיום 12.5.02 ותיקון חוק האזרחות והכניסה לישראל?
  2. 2.האם הוכח כי הוגשו בקשות לאיחוד משפחות לפני המועד הקובע?

הלכות

  1. 1

    לא ניתן לדון בעתירה שעניינה הענקת תושבות או אזרחות לתושב האזור מכוח בקשה לאיחוד משפחות, ולכן דינה להידחות על הסף.

    ״על-פי המצב החוקי הקיים, ואשר תוקפו הוארך בצו האזרחות והכניסה לישראל״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות בעלמא בדבר פניות קודמות שלא פורטו במועדים או בגורמים אינן מבססות עילה.

    ״אין בידינו לקבל טענה זו, שכן העותרים אינם מציינים את התאריך בו הוגשו הבקשות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • תושב האזור
  • עתירה למתן צו על תנאי
  • החלטת הממשלה
  • המועד הקובע
  • הוראת שעה
  • אזרחות
  • תושבות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 239/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותרים:

1. נאדיה סולטאן

2.עמאד עבד אלכרים פריד

3. קיס עמאד

4.עבד אלכרים עמאד

נ

ג

ד

המשיבים:

1. ראש הממשלה

2. שר הפנים

3.מנהל מינהל האוכלוסין

4.מינהל לשכת מינהל האוכלוסין נתניה

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד עבד אל חי מוחמד

בשם המשיבים:

עו"ד קידר רננה

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה בבקשת העותרת 1, אזרחית ישראלית, ובעלה, העותר 2, תושב האזור, כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות בישראל.

עתירה זו מוגשת על רקע החלטת הממשלה מיום 12.5.02 בסוגיית איחוד משפחות בנוגע לתושבי האזור וזרים ממוצא פלסטיני, אשר לפיה לא מטופלות בקשות חדשות לאיחוד משפחות כאשר בן הזוג אליו מתייחסת הבקשה, הינו תושב האזור.

על-פי הנטען בעתירה, העותרים 1 ו-2 נישאו בנובמבר 1996, ולהם שני ילדים (העותרים 3 ו-4), וכי הינם מתגוררים יחדיו בעיר טירה שבמשולש. בעתירתם הם טוענים, כי פנו בעבר, עוד לפני החלטת הממשלה מיום 12.5.02 (להלן: המועד הקובע), בבקשות למשרד הפנים ולא נענו, או נענו כי עניינם מצוי בטיפול.

אין בידינו לקבל טענה זו, שכן העותרים אינם מציינים את התאריך בו הוגשו הבקשות ואינם תומכים טענתם במסמכים כלשהם. גם טענותיהם כי פנו בעל-פה, נטענו מבלי שפורטו מועדי הפניות או הגורמים עימם שוחחו במשרד הפנים.

מתגובת המשיבים עולה, כי נערכה בדיקה על-ידם, וכי לא אותרה כל בקשה לאיחוד משפחות מטעם העותרת, וכן לא נמצא כל אזכור לפניות קודמות של העותרת ללשכת מנהל האוכלוסין, מלבד הבקשה נשוא העתירה ואשר הוגשה באוקטובר 2004, לאחר המועד הקובע.

על-פי המצב החוקי הקיים, ואשר תוקפו הוארך בצו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), תשס"ב-2005, לא יוכל בית-משפט זה להיעתר לעתירה שעניינה הענקת תושבות ו/או אזרחות לתושב האזור מכוח בקשה לאיחוד משפחות. על-כן, דין העתירה להידחות על-הסף.

למעלה מן הצורך נעיר, כי זכויותיהם של העותרים שמורות להם אם יחול שינוי במצב המשפטי, ובקשה חדשה מטעמם יכול שתוגש, אם תימצא להם עילה, וזאת לאחר שיוחלט בעתירות העקרוניות התלויות ועומדות בבית-משפט זה (בג"ץ 4608/02, בג"ץ 7102/03 ובג"ץ 4022/02) בנוגע להחלטת הממשלה והוראת השעה אשר תוקפה הוארך בצו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף חוק), תשס"ה-2005.

העתירה נדחית אפוא על הסף.

ניתן היום, ג' באדר ב' תשס"ה (14.3.05).

ש ו פ ט ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1לא ניתן לדון בעתירה שעניינה הענקת תושבות או אזרחות לתושב האזור מכוח בקשה לאיחוד משפחות, ולכן דינה להידחות על הסף.
  2. 2טענות בעלמא בדבר פניות קודמות שלא פורטו במועדים או בגורמים אינן מבססות עילה.