בג"ץ 239/17 חיים טל נ. שר האוצר

1.לפנַי בקשה לצו ביניים שהסעד המרכזי המבוקש בה הוא הארכת ההיתר שניתן לעותרים, זכייני מפעל הפיס, לערוך הגרלות אלקטרוניות, עד למתן פסק דין בעתירה. העתירה הוגשה ביום 8.1.2017, בעוד שההיתר לעריכת הגרלות אלקטרוניות הסתיים ביום 31.12.2016. הסעד העיקרי המבוקש בעתירה הוא קביעת "תקופת מעבר", של לא פחות משנה, שבה יתאפשר לעותרים להמשיך ולהפעיל את ההגרלות האלקטרוניות.

2.בבקשה לצו ביניים טענו העותרים כי ביום 1.1.2016 נמסר להם כי משרד האוצר החליט לאסור על עריכת הגרלות אלקטרוניות, החל מאותו יום ואילך. לטענת העותרים, מדובר בפגיעה בלתי סבירה שכן ההכנסות מההגרלות האלקטרוניות מהוות חלק משמעותי ביותר מהכנסותיהם, ובהיעדר תקופת היערכות מספקת להפסקתן יגיעו העותרים לקריסה כלכלית. העותרים מוסיפים, כי רק לפני חודשים ספורים נדרשו על ידי מפעל הפיס להשקיע סכומים גדולים בשדרוג המכשור של ההגרלות האלקטרוניות, וסכומים אלה יֵרדו לטמיון עם הפסקת עריכת ההגרלות האלקטרוניות באופן מִיָדִי.

3.המשיב 2, מפעל הפיס, הודיע תחילה, כי בכוונתו לפעול בהתאם להוראות הרגולטור. מאוחר יותר, בהתאם להחלטתי מיום 10.1.2017, הגיש מפעל הפיס התייחסות לסוגיות עובדתיות ספציפיות, ממנה עולה, כי במחצית השנייה של דצמבר 2016 עודכנו המשווקים של מפעל הפיס במשא ומתן עם המשיב 1 בקשר להיתר החדש ובין היתר בסוגיית המכונות האלקטרוניות. כמו כן עולה מהתגובה כי ביום 31.12.2016 בשעות הלילה עדכן המשיב 2 את המשווקים "שאין סיכוי" שהמשיב 1 יסכים להמשך הפעלת ההגרלות האלקטרוניות החל מיום המחרת, ו"גם כל נושא תקופת המעבר - לא לדיון".

4.לפי האמור בתגובת המשיב 1 לבקשה לצו ביניים, ביום 11.8.2016 קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מס' 1902 שעניינה "אימוץ המלצות הוועדה לבחינת ייעול שוק ההימורים החוקיים בישראל והקצאת הרווחים לציבור", במסגרתה הוחלט, בין היתר, כי בהיתר שיינתן למפעל הפיס לשנת 2017 ואילך, לא ייכלל היתר לעריכת הגרלות באמצעות מכונות מזל או הגרלות שההשתתפות בהן היא בממשק אלקטרוני. ואכן החל מיום 1.1.2017 הופסקה באופן מוחלט פעילותן של ההגרלות האלקטרוניות. עוד נטען בתגובת המשיב 1, כי לאחר החלטת הממשלה וטרם הפסקת פעילות ההגרלות האלקטרוניות, התקיימו מגעים שונים בין מפעל הפיס לבין העותרים וגורמים נוספים, בנוגע להפסקתן הצפויה של ההגרלות האלקטרוניות. ביום 31.12.2016 הודיע מנכ"ל מפעל הפיס לזכיינים כי החל מיום המחרת יוחל האיסור על הפעלת ההגרלות כאמור.

המשיב 1 מדגיש שמדובר בבקשה למתן צו עשה להורות על שינוי מצב קיים, שאין זה ממנהגו של בית המשפט להיענות לה במסגרת צו ביניים. עוד מוסיף המשיב 1, כי הסעד המבוקש בבקשה לצו ביניים הוא זהה, למעשה, לסעד העיקרי המבוקש בעתירה (המשך הפעלת ההגרלות האלקטרוניות לתקופת מעבר). המשיב 1 אף סבור כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת אי מתן צו הביניים, נוכח הפגיעה באינטרס הציבורי הגלומה בחידוש ההגרלות, העולה על הנזק שעלול להיגרם לעותרים. לכך מוסיף המשיב 1 כי התקיים דין ודברים עם נציגי העותרים במטרה לייתר את העתירה, במסגרתו הוצע לעותרים פיצוי כספי, אולם הצעה זו נדחתה על ידי העותרים.

5.העותרים ביקשו וקיבלו רשות להשיב בקצרה לתגובת המשיב 1. לטענת העותרים, תגובת המשיב 1 רק מחזקת את המסקנה כי יש להיעתר לבקשה לצו ביניים. לשיטתם, מתגובת המשיב 1 עולה כי אין מחלוקת שהמועד הראשון בו נמסר לעותרים על ההחלטה בדבר הפסקת עריכת ההגרלות האלקטרוניות הוא 31.12.2016, ויתרה מכך, מדובר בהחלטה שונה מזו שדווחה בהחלטת הממשלה, במובן זה שהגרלות מסוג "קינו" (שאינן רלוונטיות לעתירה דנן – י.ד.) יצומצמו ולא יבוטלו. אשר למאזן הנוחות, טוענים העותרים כי ללא ההגרלות האלקטרוניות עסקי העותרים אינם יכולים להתקיים, והמשיב 1 מתעלם מכך; הקושי מתחדד נוכח ההשקעות הכספיות שנדרשו העותרים לבצע לצורך הפעלת ההגרלות האלקטרוניות. לשיטת העותרים, ניתן להמשיך את עריכת ההגרלות האלקטרוניות בתקופה הקצרה של צו הביניים, שמטרתו לשמור על מצב קיים ועל מנת שעסקי הזכיינים לא יקרסו. היעדר צו ביניים ימנע מהעותרים סעד אפקטיבי בעתירה ואף יאפשר למשיב 1 לכפות על העותרים פשרה בלתי הוגנת. העותרים מוסיפים, כי הפסקת ההגרלות האלקטרוניות החוקיות תגרום לכך שאנשים ימשיכו להמר רק באופן בלתי חוקי ומסוכן יותר. לבסוף, טוענים העותרים כי המשיב 1 התעלם בתגובתו לחלוטין מסיכויי העתירה הטובים.

6.טענות הצדדים מעלות כי אכן ישנם שיקולים לכאן ולכאן במסגרת הבקשה לצו ביניים. מצד אחד, דומה כי אין חולק בדבר הנזק הכספי שנגרם וייגרם לעותרים עקב הפסקת עריכתן של ההגרלות האלקטרוניות. ויוזכר כי העתירה אינה מופנית נגד עצם ההחלטה האוסרת על עריכת ההגרלות האלקטרוניות אלא עניינה רק בקביעת תקופת מעבר. כמו כן, נראה שאין חולק כי עובר ליום 31.12.2016 לא ניתנה לעותרים הודעה רשמית על הפסקתן של ההגרלות האלקטרוניות, אם כי גם לשיטת העותרים היה ידוע להם על הכוונה לעשות כן. מצד שני, ניצב האינטרס הציבורי הגלום בהפסקת עריכתן של ההגרלות האלקטרוניות (איני מתעלם מהקושי שמעלים העותרים בכך שמהמרים יעברו להמר באופן בלתי חוקי, אולם כאמור, לא בכך עוסקת העתירה). כמו כן, בניגוד לטענת העותרים, לא ניתן לומר כי צו הביניים במקרה זה יישמר מצב קיים, שכן במועד הגשת העתירה חלפו שמונה ימים ממתן ההוראה האוסרת על הפעלת ההגרלות האלקטרוניות (ולעניין הצו הארעי שניתן ובוטל ראו החלטתי מיום 11.1.2017).

7.לאחר שהפכתי בדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה לצו ביניים להידחות, זאת בעיקר נוכח השיקולים שהובאו לעיל, היינו, האינטרס הציבורי והעובדה שמדובר בצו עשה שישנה את המצב הקיים דהיום. כמו כן, נתתי דעתי לעובדה כי בין הצדדים מתנהלים מגעים שמטרתם לייתר את העתירה, במסגרתם הוצע לעותרים פיצוי כספי. מבלי להביע כל עמדה לגבי סיכויי העתירה וביחס לגובה הפיצוי הכספי הראוי (אם בכלל), אני סבור כי פיצוי כספי אכן עשוי לייתר את הצורך בהכרעה בעתירה, וראוי כי הצדדים יעשו מאמץ לילך בדרך זו.

8.אשר על כן, הבקשה לצו ביניים נדחית, וזאת ללא צו להוצאות. תגובת המשיב 1 לעתירה לצו על תנאי תוגש בתוך 45 ימים, והעתירה תיקבע לדיון בהקדם.