בג"ץ 2393/05 מירה מרק,עו"ד נ. שרת המשפטים

השופט א' א' לוי:

לעותרת, עורכת-דין במקצועה, אשר ייצגה נאשמים במינוי מטעם הסנגוריה הציבורית, נפסקו סכומים שונים כשכר טרחה עבור הופעותיה. לטענתה, חרף חלוף הזמן, שכרה טרם שולם לה, ועל כן היא עותרת לאכיפת החיוב על שורה של משיבים, וביניהם שרת המשפטים, מנכ"ל משרד המשפטים והסנגורית הציבורית הראשית.

לצערנו, אין בידנו להושיט לעותרת סעד. בין אם היא סבורה כי בידה צווים ברי-אכיפה, ובין אם היא סבורה כי בידה עילת תביעה נגד המשיבים, אלה גם אלה מצויים בתחומי המשפט הפרטי, ועל כן את תרופתה היא עשויה למצוא בדרך של פניה לערכאות הרגילות של בתי המשפט. והרי הלכה היא, כי מקום שעומד לעותר סעד חלופי, הוא מנוע מלפנות לבית המשפט הגבוה לצדק, ומכאן התוצאה כי דינה של העתירה להידחות על הסף, וכך אנו עושים.