פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2401/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' ריבלין
העותרים:
ד"ר גדי גבריהו ו- 46 אח'
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד
יהושע פורר - רה"ע רחובות
2. מועצת העיר רחובות
3. עיריית רחובות
4. רשות החינוך - עיריית רחובות
5. משרד החינוך - שרת החינוך
6. משרד החינוך - מחמ"ד
7. עו"ד אבי רימון
8. רם סגל
9. ועד חסידי חב"ד רחובות
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
י"ט בסיון תשס"ג (19.6.03)
בשם העותרים:
עו"ד ישעיהו עברי
בשם המשיבים 4-1:
בשם המשיבים 6-5:
עו"ד רועי בר
עו"ד אמיר בירנבוים
עו"ד דינה זילבר
בשם המשיבים 8-7:
עו"ד אבי א. רימון
פסק-דין
השופט מ' חשין:
שניים אוחזים בבית-ספר: זה אומר כולו שלי וזה אומר כולו שלי. זה מצהיר שכולו שלו וזה מצהיר שכולו שלו. לחלוק ביניהם לא יוכלו הואיל וזה עניינו בחינוך ממלכתי-דתי וזה עניינו בחינוך ממלכתי. מה יהא דינו של בית-הספר?
העותרים מבקשים להוכיח באותות ובמופתים כי עיריית רחובות הבטיחה והתחייבה כי בית-הספר "בר לב" שבתחומיה יהא בית-ספר ממלכתי-דתי. עיריית רחובות משיבה כי אכן נתכוונה לייעד את בית-הספר "בר לב" להיותו בזרם הממלכתי-דתי. אלא שלאחר עריכת סקר ובחינת הנושא מקרוב, ועל דעת רשויות משרד החינוך והתרבות, החליטה לשנות מכוונתה ולייעד את בית-הספר "בר לב" להיותו בית-ספר בזרם החינוך הממלכתי. המשיבים 7 ו-8 תומכים בחום בהחלטתה של העירייה. כל אחד מבעלי-הדין עשה כמיטבו כדי להוכיח את טיעוניו, והמסמכים שנערמו על שולחננו מחזיקים מאות עמודים בדפוס. אחרי כל אלה, השאלה הנשאלת היא אם הוכחה או לא הוכחה להנחת דעתנו עילה המזכה אותנו להתערב בהחלטתה של העירייה לייעד את בית-הספר להיותו בית-ספר ממלכתי.
אין חולקים על סמכותה של העירייה לקבוע אזורים לבתי-ספר יסודיים ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, והוא כהוראת תקנה 7 לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי"ט-1959. כל-כך - לעניין הסמכות. אלא שטענת העותרים היא, כי עיריית רחובות כשלה בשיקול דעתה לעת שהחליטה לייעד את בית-הספר "בר לב" כפי שהחליטה, ומכאן עתירתם לפנינו כי נורה על ביטול החלטה של העירייה, ונוסיף ונחזיר ליושנה כוונה לייעד את בית-הספר "בר לב" להיותו בית-ספר ממלכתי-דתי. העלה הדבר בידם?
קראנו את המסמכים הרבים שהונחו לפנינו והוספנו ושמענו השלמות טיעון מפי באי-כוח בעלי-הדין. אחרי כל אלה לא שוכנענו כי נפלו פגם או סירכה בהחלטתה של עיריית רחובות, הן מבחינת הצורך להוספת בתי-ספר בתחומיה של עיריית רחובות - בין בית-ספר ממלכתי בין בית-ספר ממלכתי-דתי - הן מבחינת הצורך לחסוך במשאבים והן מבחינת ייעודיה של האינטגרציה. לעניין זה נזכיר, כי דעתה של עיריית רחובות היא - וזו אף דעתו של משרד החינוך והתרבות - כי אין מקום להוסיף בתי-ספר לחינוך היסודי בתחומיה של עיריית רחובות, לא בית-ספר ממלכתי ולא בית-ספר ממלכתי-דתי. אכן, החלטתה של העירייה לייעד את בית-הספר "בר לב" לחינוך הממלכתי אין בה כדי להוסיף בית-ספר לחינוך הממלכתי. תכלית החלטתה של העירייה היא כי תלמידי בית-הספר על-שם שז"ר יעברו ללמוד בבית-ספר "בר לב", לאמור, בית-ספר "בר לב" כבית-ספר בחינוך הממלכתי נועד לבוא תחת בית-הספר על-שם שז"ר ואין בו כדי להוסיף בית-ספר לחינוך הממלכתי. לא כך היא כוונת העותרים, שייעודו של בית-הספר "בר לב" להיותו בית-ספר בחינוך הממלכתי-דתי יהא בו כדי להוסיף בית-ספר, שאינו נחוץ לדעת העירייה, לחינוך הממלכתי דתי.
בעלי-הדין התנצחו ביניהם בנושאים רבים ושונים, אך לא נמצא לנו כי לעת שהחליטה מה שהחליטה נפגם שיקול דעתה של עיריית רחובות, והרי בכך עיקר.
אנו מחליטים לדחות את העתירה. לא נותר לנו אלא להביע תקווה כי הלהט המאַכֵּל - אם נשתמש בשפה רכה - שבעלי-הדין הפגינו איש כלפי רעהו, חומו יפחת וילך והשקט והשלווה יבואו תחתיו.
היום, י"ט בניסן תשס"ג (19.6.2003).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03024010_G05.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il