בג"ץ 2435/07 חתאם אחמד אגבריה נ. משרד התיאום והקישור האזרחי "ארז"

השופט א' גרוניס:

1.

עניינה של העתירה שבפנינו, שהוגשה ביום 14.3.07, בבקשת העותר 2 כי המשיבים יכריזו שאין מניעה ביטחונית לגביו וכי יינתן לו היתר כניסה לישראל.

2.

העותר 2 הינו תושב האזור, אשר נולד ביום 6.7.75. הוא נשוי משנת 1997 לעותרת 1, אזרחית ישראל. לזוג ילדים משותפים. העותרים טוענים כי פנו מספר פעמים למשיבים בבקשות לקבלת היתרי כניסה לישראל לעותר לצורך ביקורי משפחה, אך

הבקשות נדחו בשל מניעה ביטחונית. הם אף טוענים כי

קבלת היתר הותנתה בכך שהעותר יציג המלצה מגורמי הביטחון או ישתף עימם פעולה.

3.

העותר אינו נכלל, בשל גילו הצעיר, בגדר החריג המצוי בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. בהקשר זה יצוין, כי בבקשה לצו ביניים שהגישו העותרים ביום 13.5.07, צוין העותר כיליד 10.1.69, שהוא תאריך הלידה של העותרת, ואף נאמר כי " העותרים עומדים בקריטריונים של החוק החדש לאיחוד משפחות" (ההדגשה במקור). זאת בשונה משנת הלידה, שצוינה בעתירה המקורית ואף גובתה בצילום תעודת הזהות של העותר. משנתבקשו העותרים להבהיר את הסתירה נסוגו מטענה זו וטענו כי מדובר בטעות הקלדה.

4.

דינה של העתירה להידחות על הסף. מתגובת המשיבים עולה כי העותרים לא הגישו כל בקשה להיתר כניסה לישראל. משכך, לוקה העתירה באי-מיצוי הליכים. כלל הוא שבית משפט זה לא ייתן סעד מקום בו לא הקפיד העותר למצות את ההליכים המינהליים המצויים בפניו. המשיבים אף הבהירו כי אם תוגש בקשה להיתר כניסה מטעמים הומניטאריים היא תטופל על פי הנהלים, חרף המניעה הביטחונית הקיימת באשר לעותר. משקבענו כי דין העתירה לדחייה על הסף בשל אי מיצוי הליכים, אין מקום להידרש לשאלת המניעה הביטחונית. יצוין עם זאת, כי לאור פסק הדין שניתן בעתירה קודמת שהגיש העותר, דומה כי יש דברים בגו (ראו, בג"ץ 513/03 חיתאם אגבריה נ' שר הפנים

(לא פורסם, 22.7.03)).

5.

העתירה נדחית אפוא על הסף. אין בהחלטה זו בכדי למנוע מהעותרים לשוב ולפנות לבית משפט זה, לאחר שימצו את ההליכים וככל שתהא בידם עילה.