פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
2448/02
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
ה
עורר
:
אשרף נפאע
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
מיום
26.2.02 בתיק ב"ש 1570/02
(בתיק
עיקרי ת.פ. 156/02)
שניתן
על-ידי כב' השופט סלים ג'ובראן
תאריך
הישיבה: י"ג בניסן התשס"ב (26/3/02)
בשם
העורר: עו"ד טוקאן אליאס
בשם
המשיבה: עו"ד דודי זכריה
החלטה
1.העורר הואשם, ביחד עם אחרים, בעבירה של שוד ובעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. האישומים מתייחסים לשני ארועים ביום 17.1.02 בשעות הלילה. בארוע הראשון נכנסו העורר ואחרים לדירת המתלונן כשחלקם מצויידים בסכינים והיכו אותו בפניו ובגופו. לאחר מכן, ותוך איום עליו בסכינים, לקחו מהדירה חפצים שונים וסכומי כסף, ונמלטו מהמקום. בהמשך לכך הגיע העורר והשותפים למכון ליווי בעיר. השומר במכון ביקש מהם לעזוב את המקום ובתגובה לכך החלו לדקור אותו באמצעות מברג וסכינים והיכו אותו בכל חלקי גופו בכוונה לגרום לו חבלה חמורה. הוא הצליח להימלט והגיע לבית חולים לטיפול רפואי. בגופו נמצאו חתך בחזה ודימום מאסיבי בחזה ופציעות סכין באיזורים נוספים בגוף.
2.בית המשפט המחוזי מצא כי קיימות ראיות לכאורה המערבות את העורר בעבירות המיוחסות לו. כן מצא כי מתקיימת עילת מעצר בעילת מסוכנות ואין מקום לחלופת מעצר. מבין קבוצת השותפים, ראה לנכון לשחרר בחלופת מעצר רק אחד מהם, שחלקו בארועים היה פחות מאלה של חבריו.
3.ב"כ העורר מבקש כי תוחל לגבי מרשו חלופת מעצר. לטענתו, חלקו ביחס לשאר השותפים היה פחות ומצדיק התייחסות מקילה, ואישומו ביחד עימם הסב לו עוול. כן הדגיש כי בארוע שלישי באותו לילה שהחבורה היתה מעורבת בו העורר כלל לא לקח חלק ולא הואשם בו וגם עניין זה מצביע על כך שחלקו בפרשה מינורי.
ב"כ המדינה מתנגד להנחה כי חלקו של העורר בעבירות שבוצעו על ידי חברי הקבוצה הוא שולי. הוא הצביע על כך שהעורר היה נוכח בשני הארועים המיוחסים לו בכתב האישום, ונוכחותו לא היתה מקרית ודי בכך כדי להופכו למבצע בצוותא גם בלי לנתח באופן ספציפי את תרומתו למעשי העבירה. מעבר לכך, הצביע על ראיות ספציפיות המייחסות לעורר ביצוע חלק ממעשי האלימות בפרשה זו. הוא מתנגד לשחרור בחלופת מעצר גם על רקע עברו הפלילי של העורר.
4.נראה לי כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד תום ההליכים.
המדובר בשני ארועים הכרוכים בעבירות אלימות קשות, שבאחד מהם נעשה שימוש בסכינים והשותפים לעבירה פצעו אדם באורח רציני. הארועים משקפים שילוב של עבירות רכוש ואלימות רציניות הטומנות בחובן מסוכנות ברורה. חומר הראיות לכאורה אכן מצביע לכאורה על מעורבות העורר בעבירות אלה, ולאו דווקא על דרך של מעורבות פאסיבית כטענת ב"כ העורר.
מסוכנותו של העורר מתחזקת נוכח עברו הפלילי בעבירות אלימות וסמים ונוכח העובדה, כי תלוי נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה.
אחד השותפים, נעמה חאזם, שוחרר בחלופת מעצר אולם קיימת בחומר הראיות אינדיקציה לכך שחלקו בפרשה היה מינורי. מכל מקום, הוא נעדר עבר פלילי, שלא כעורר שלפנינו. שאר השותפים נעצרו אף הם עד תום ההליכים.
על רקע כל אלה, אין מקום לחלופת מעצר, משחלופה כזו לא תספק מענה הולם למסוכנות העורר.
הערר נדחה.
ניתנה היום, ט"ז בניסן התשס"ב
(29/3/02).
ש
ו פ ט ת