בג"ץ 2456/98 נאהד קדיח נ. אלוף פיקוד דרום

העותר, תושב עזה, הורשע שלוש פעמים: ביום 6.1.86 הורשע בגין חברות בארגון בלתי-חוקי, החזקת כלי ירייה ונסיון לגרימת מוות בכוונה, ודינו נגזר למאסר של עשרים וחמש שנים; ביום 16.4.86 הורשע בגין רצח של אסיר ודינו נגזר למאסר עולם; וביום 6.2.91 הורשע בגין פציעה של אסיר אחר, ודינו נגזר למאסר של שנתיים. הוא מרצה את עונשו, זה ארבע עשרה שנים, בכלא נפחא.

בעתירה זאת (שהוגשה בחודש אפריל 1998) קובל העותר על כך שפנה אל מפקד כוחות צה"ל בבקשה שיקצוב את עונשו ולא קיבל תשובה לבקשה. הוא מבקש בעתירתו שבית המשפט יורה למשיב לקצוב את עונשו.

המשיב נתבקש להגיב לעתירה. בתגובה הודיע בא-כוח המשיב כי "בשים לב למעשים בהם הורשע, לתוצאתם ולחומרתם, ובשים לב לכך שהעותר שב וביצע עבירת אלימות תוך כדי שהותו בכלא, החליט אלוף פיקוד הדרום ביום 3.6.98 לדחות, לעת הזאת, את בקשתו של העותר להקלה בעונש".

העותר נתבקש להגיב. בתגובתו, שנתקבלה בבית המשפט ביום 2.2.99, הוא חוזר על הבקשה שהמפקד יקצוב את עונשו, הן בשל מצב בריאותו והן בשל תהליך השלום.

לא מצאנו יסוד להתערב בהחלטת המשיב. כפי שנרמז בהחלטה זאת, אין בכך כדי למנוע בעד העותר לפנות שוב אל המשיב, לאחר זמן, ולבקש פעם נוספת כי עונשו יוקל.

העתירה נדחית.