בג"ץ 2459/98 מחמוד סוארקה נ. אלוף פיקוד דרום

העותר הינו אסיר המרצה, מאז שנת 1977, עונש של מאסר עולם שנגזר עליו בבית המשפט הצבאי בעזה. בעתירתו ביקש העותר מבית המשפט שיורה למשיב לקצוב את עונשו.

לאחר בירור, הודיע המשיב לבית המשפט כי "הקל ביום 30.11.98 בעונשו של העותר, וזאת על ידי קציבת עונש מאסר העולם שהוטל על העותר, והעמדתו של העונש של 35 שנות מאסר".

לפיכך נתבקש העותר להודיע אם הוא מוכן, לאור החלטת המשיב, למחוק את העתירה.

בתשובת העותר, מיום 21.12.97, הוא מבקש מבית המשפט "להעמיד את מאסרי על 22 שנים אשר ביליתי עד כה ולא להסתפק בהחלטת האלוף", והוא מוסיף ומסביר את הטעמים לבקשתו, ובמיוחד שהוא זקן וחולה מאד.

לאחר שהעותר נדון למאסר עולם בפסק דין סופי, אין זה בסמכותו של בית משפט זה לשנות את העונש שהוטל.

הדרך פתוחה בפני העותר לבקש את שחרורו באמצעות פנייה לועדת שחרורים או בקשה לחנינה על ידי המשיב.

לפיכך החלטנו לדחות את העתירה.