בג"ץ 2462/05 אליעזר שכטל נ. מדינת ישראל - שר הפנים

1.בפני בקשת העותר לאסור מכוח הוראת סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 את פרסום שמו הקודם ושמו הנוכחי של העותר. הסעד המבוקש בגדרה של העתירה למתן צו על תנאי הינו מניעת פרסום שמו הקודם של העותר על מנת למנוע פגיעה "בפרטיותו ובצנעת חייו", כלשונו. זאת, על ידי אי ציון שמו הקודם בדרכונו ובתעודת הזהות שלו. העותר טוען כי אם יתפרסמו שמו הקודם ושמו הנוכחי בעקבות הגשת העתירה, הרי שייגרם לו הנזק אותו הוא מבקש למנוע באמצעות הסעד המבוקש בעתירה.

עמדתם של המשיבים היא כי העותר לא הראה בבקשתו כיצד פרסום שמו הנוכחי או הקודם יסכנו את ביטחונו, או יביאו לפגיעה בפרטיותו, כנדרש בסעיף 70(ד) לחוק.

2.החלטתי לדחות הבקשה.

בצדק מציינים המשיבים כי העותר לא הראה בבקשתו כיצד פרסום שמו יסכן את בטחונו או יביא לפגיעה חמורה בפרטיותו, כנדרש בסעיף 70(ד) לחוק. כל שהעותר מציין הינו כי חשיפת שמו הקודם כמוה כחשיפת פרק מעברו, אותו הוא מעדיף להותיר פרטי ואישי. הא ותו לא. העותר אינו מוסיף פרטים שיבהירו פשרה של אמירה סתומה זו, ובכך לא די. בהקשר זה יש לציין, כי כעולה מתגובת המשיבים, בדיקה ראשונית שערכו ברשת האינטרנט העלתה כי אדם הקרוי בשמו הקודם של העותר קשור לכאורה למעשי עבירה שבוצעו בארצות הברית. כמובן, אין משמעות הדבר כי אותו אדם אליו מתייחסת הידיעה שהופיעה ברשת האינטרנט והעותר חד הם.

מכל מקום, אין מקום לספק, בעיני, כי העותר לא הצביע על הצדקה לאסור פרסום שמו הנוכחי או הקודם.

הבקשה נדחית.