בג"ץ 2468-24 בג"ץ 2468-24

1.העותר יליד 1987, תושב מחנה פליטים עאידה, בית לחם. העותר כבר הורשע בעבר פעמיים: ביום 26.11.2006 הורשע על פי הודאתו בעבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, זריקת חפץ מבעיר, זריקת אבנים וייצור כלי ירייה; ביום 16.7.2014 הורשע בשנית על פי הודאתו בעבירה של זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש. בשל הרשעותיו אלו נגזרו עליו 19 חודשי מאסר בפועל ו-4 חודשי מאסר בפועל בהתאמה. כמו כן, העותר גם הוחזק בעבר בשלושה מעצרים מנהליים במהלך השנים 2022-2017.

העותר נעצר ביום 11.8.2022 בחשד לאחזקה, סחר ושימוש בנשק ותחמושת בניגוד לחוק; וכן בחשד לפגיעה בביטחון האזור ופעילויות הצבא, אולם הכחיש את כל המיוחס לו.

נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו לביטחון האזור על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, וללא אפשרות להעמידו לדין פלילי, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כשישה חודשים, בקיזוז ימי מעצרו, החל מיום 17.8.2022 ועד ליום 10.2.2023 (להלן: הצו הראשון). ביום 25.8.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון למלוא התקופה הנקובה בו.

2.ביום 31.1.2023, הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של כשישה חודשים, החל מיום 10.2.2023 ועד ליום 9.8.2023 (להלן: הצו השני). ביום 12.2.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני למלוא התקופה הנקובה בו; וביום 11.5.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעור העותר. בהמשך לכך, הגיש העותר לבית משפט זה עתירה בעניין הצו השני (בג"ץ 4217/23 אבו עכר נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (31.7.2023)), וזו נדחתה.

3.לאחר שהשתכנע כי מסוכנות העותר לא קהתה, ביום 24.7.2023 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה של כארבעה חודשים נוספים, החל מיום 9.8.2023 ועד ליום 8.12.2023 (להלן: הצו השלישי). ביום 20.8.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השלישי; וביום 18.10.2023, לאחר שקבע כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית, דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

4.לקראת סופה של תקופת המעצר השלישית, בחן המפקד הצבאי את עניינו של העותר פעם נוספת, והורה על הארכת מעצרו המנהלי לתקופה של כארבעה חודשים נוספים, מיום 8.12.2023 ועד ליום 7.4.2024 (להלן: הצו הרביעי). ביום 11.12.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הרביעי; וביום 24.1.2024, לאחר שקבע כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית, דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר. יצוין כי המשיבים אף מסרו כי בכוונתם להמליץ על הארכה נוספת של מעצרו של העותר בארבעה חודשים אחרונים, אלא אם יחול שינוי נסיבות שיגביר את הסכנה משחרורו או שיתקבל מידע חדש בעניין הסכנה הצפויה ממנו.

על כך נסבה העתירה דנן.

5.עמדת המשיבים 1 ו-3 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו הרביעי, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הרב הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור.

6.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי אכן נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה "העותר ביצע ירי באוויר במסגרת קבלת פנים, העותר מעורב באופן משמעותי בסחר באמל"ח, וכי העותר חשוד בפעילות ביטחונית המסכנת את ביטחון האזור".

7.אין אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.