בג"ץ 2469/09 הנאא חמאיסה נ. שר הפנים

1.

הצדדים מסכימים כי העתירה שבכותרת התייתרה ומשכך דינה להימחק. התיק הובא לפניי לצורך הכרעה בעניין ההוצאות.

2.

העתירה, שעניינה מתן היתר שהייה לעותר 2, הוגשה ביום 18.3.2009. ביום 14.9.2010 הודיעו המשיבים כי הוועדה המקצועית שהוקמה מכוח סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 המליצה ליתן לעותר 2 היתר שהייה, וכי שר הפנים אימץ המלצה זו. לאור זאת מוסכם על הצדדים כי העתירה התייתרה, ועל כן אני מורה על מחיקתה. העותרים סבורים כי בנסיבות העניין מן הראוי לפסוק הוצאות לזכותם, והמשיבים הותירו עניין זה לשיקול דעת בית המשפט.

3.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, באתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הבקשה.

בתגובת המשיבים לא נסתרה הטענה כי העותרים פנו למשיבים עובר להגשת העתירה (פנייה ראשונה ביום 13.9.2008), אך לא קיבלו מענה במשך תקופה ארוכה. המשיבים בתגובתם לבקשת-ההוצאות הותירו כאמור את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, "נוכח העובדה שהעתירה הוגשה אחר חלוף שישה חודשים מעת הגשת הבקשה לוועדה המקצועית". ראוי לציין כי בתגובתם המקדמית לעתירה טענו המשיבים כי העתירה מוקדמת וכי עניינם של העותרים יובא לפני הוועדה המקצועית במהלך חודש מאי 2009. בית המשפט (כבוד השופט רובינשטיין) מצא לנכון להותיר את העתירה תלויה ועומדת, וכך הוחלט גם לאחר שהוגשו הודעות עדכון נוספות שאין צורך לפרט את השתלשלותן. בפועל, לאחר שנערכו מספר בדיקות ובוצעו פעולות משלימות (כשמעת לעת הוגשו לבית המשפט בקשות ארכה), נמסר ביום 14.9.2010 כי הוחלט ליתן לעותר 2 היתר שהייה בישראל – כפי המבוקש בעתירה. המשיבים אינם חולקים בתגובתם על טענת העותרים כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת וקידמה את עניינם. בנסיבות אלה, ונוכח עמדת המשיבים, שוכנעתי כי נתקיימו התנאים לחיוב המשיבים בהוצאות העותרים.

4.

לגבי שיעור ההוצאות, הבאתי בחשבון את מהות העתירה; את הזמן שחלף עד למתן הסעד, תוך שהעתירה תלויה ועומדת, ואת טענות הצדדים בעניין זה; וכן את העובדה שלא היה צורך בקיום דיון במעמד בעלי הדין. עוד שקלתי את העובדה כי לא מדובר בעתירה מורכבת, וכי לא הונח לפניי כל פירוט לגבי שיעור ההוצאות, ולא הוצגו אסמכתאות בעניין זה. לאור כל אלה ובשים לב לכלל הנסיבות, באתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המשיבים לשלם לעותרים שכר-טרחת עורך-דין בסך של 6,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.