החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2470/16 פלוני נ. משרד הפנים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הוצאות בעתירה מנהלית שנמחקה - מעמד בישראל לפי חוק השבותבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה מנהלית בהסכמת הצדדים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נמחקה בהסכמה, ונותרה להכרעה בקשת פסיקת הוצאות. בית המשפט חייב את המשיב בהוצאות בשיעור מתון בשל העיכוב הממושך במתן החלטה בבקשת מעמד לפי חוק השבות, ושקל לחובת העותרים את חוסר התשתית העובדתית המלאה. הסכום שנפסק הוא 3,000 ש"ח כולל שכר טרחה.

העובדות

העותרים הלינו על כך שהמשיב לא השיב במשך כשלוש שנים לבקשתם לקבלת מעמד עולה לפי חוק השבות, וגם בקשה למעמד זמני לא נענתה. כחצי שנה לאחר הגשת העתירה אושר לעותרים רישיון ישיבה לשנה, והעתירה נמחקה בהסכמה. המשיב טען לחוסר תשתית עובדתית מלאה בעניין עברם הפלילי במדינת מוצאם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיב בהוצאות העותרים לאחר מחיקת העתירה בהסכמה, ובאיזה שיעור?

הלכות

  1. 1

    נסיבות שבהן המשיב לא נתן החלטה במשך זמן ממושך בבקשה למעמד לפי חוק השבות, ונענה רק לאחר הגשת העתירה, מצדיקות חיוב המשיב בהוצאות.

    ״נסיבות אלו מצדיקות את חיובו של המשיב בהוצאות, ולמעשה גם המשיב לא התנגד לחיובו בהוצאות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תשתית עובדתית חסרה בעתירה, שלא הוכחשה על ידי העותרים, נשקלת לחובתם בקביעת שיעור ההוצאות, וכן התייתרות הצורך בהכרעה שיפוטית.

    ״נתון זה שוקל לחובת העותרים. עוד יש ליתן משקל לכך שהצורך בהכרעה שיפוטית התייתר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסיקת הוצאות
  • מחיקת עתירה
  • הסכמת הצדדים
  • חוק השבות
  • מעמד עולה
  • רישיון ישיבה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

2470/16

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

העותרים:

1. פלוני

2. פלונית

3. פלוני

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים

בקשה

לפסיקת הוצאות

החלטה

העתירה נמחקה בהסכמת הצדדים ונותרה להכרעה בקשת העותרים לפסיקת הוצאות.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובכל החומר שבתיק החלטתי לחייב את המשיב בהוצאות העותרים, אך בשיעור מתון.

מן הצד האחד לא ניתן להתעלם מכך שהעותרים הלינו בעתירתם על כך שהמשיב לא נתן כל החלטה בבקשתם לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות, התש"י-1950 במשך כשלוש שנים (וגם בקשה שהגישו לקבלת מעמד זמני לא נענתה). המשיב לא התכחש בתגובתו לטענה זו, וכחצי שנה לאחר שהעתירה הוגשה אושר לעותרים רישיון ישיבה לתקופה של שנה (בכפוף להתחייבות כי לא יעסקו בפלילים), אשר בסופה תיבחן בקשתם בשנית. נסיבות אלו מצדיקות את חיובו של המשיב בהוצאות, ולמעשה גם המשיב לא התנגד לחיובו בהוצאות והותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

מן הצד השני הצביע המשיב על כך שהעותרים לא הציגו בעתירה תשתית עובדתית מלאה (לעניין עברם הפלילי המכביד במדינת מוצאם), והגם שהמשיב טען זאת בכתבי טענות שהגיש טרם מחיקת העתירה העותרים לא התייחסו לכך ולא הכחישו זאת במסגרת בקשתם לפסיקת הוצאות. נתון זה שוקל לחובת העותרים. עוד יש ליתן משקל לכך שהצורך בהכרעה שיפוטית התייתר.

לאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים מצאתי לחייב את המשיב בהוצאות ובשכר טרחת בא-כוח העותרים בסכום כולל של 3,000 ש"ח.

ניתנה היום, י"ד

באלול התשע"ז (5.9.2017).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 6232/17קונסטנטין סוסלוב נ. משרד הפניםפסק-דין

הלכות

  1. 1נסיבות שבהן המשיב לא נתן החלטה במשך זמן ממושך בבקשה למעמד לפי חוק השבות, ונענה רק לאחר הגשת העתירה, מצדיקות חיוב המשיב בהוצאות.
  2. 2תשתית עובדתית חסרה בעתירה, שלא הוכחשה על ידי העותרים, נשקלת לחובתם בקביעת שיעור ההוצאות, וכן התייתרות הצורך בהכרעה שיפוטית.