בג"ץ 2484/97 וינטראוב יונה נ. ועדה מקומית לתכנון ובניה,קריות

1.המבקשים הם הבעלים של דירת גג הנמצאת בקומה הרביעית מעל העמודים של בית משותף בחיפה. המשיבה מס' 1 דחתה את בקשתם להתיר להם לבנות מעלית לדירתם וכן דחתה המשיבה מס' 2 את עררם.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה עתירה מינהלית נגד המשיבות. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתן על הסף מחמת אחור "ממושך ביותר" בהגשת העתירה וכן מן הטעם שיתר בעלי הדירות בבניין לא צורפו כמשיבים. מכאן בקשתם להרשות להם לערער.

2.דינה של הבקשה להדחות משום שהיה על המבקשים להגיש ערעור ולא בקשה להרשות ערעור (סעיף 255ה. לפרק י.1., שהוסף בשנת תשנ"ה, בתיקון מס' 4, לחוק התכנון והבניה תשכ"ה1965-).

אולם, אפילו היה מקום לעשות חסד עם העותרים ולהאריך להם את המועד-שעל כך אינני מחווה דעה - הנה די בטעם השני כדי לדחות את עתירתם. כפי שעולה מהחלטתה של המשיבה מס'2 נדחה הערר בשל "פגיעה מהותית בדירותיהם ובאיכות חייהם" של יתר בעלי הדירות.במצב דברים זה בודאי ובודאי שהיה על המבקשים לצרפם כמשיבים לעתירתם.

יתר על כן, בית המשפט המחוזי לא נעל דלת בפני המבקשים. כפי שקבע זכאים הם להגיש תובענה "לקבוע כי הם זכאים לבנות מעלית _ _ _ ואם יזכו בפסק דין המאשר את זכותם _ _ _ יוכלו לפנות שוב אל הועדה על מנת לקבל היתר לבניית המעלית".

בשל טעמים אלה גם לא ראיתי מקום לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-.

3. הבקשה נדחית.