פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2496/09
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול
2. בית הדין הרבני האזורי בחיפה
3. פלונית
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד אריה נאמן
בשם המשיבה 3:
עו"ד אלכס גרינשטיין
פסק דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
העותר ומשיבה 3 (להלן
המשיבה
, וביחד
הצדדים
)
נישאו בשנת 1995, ובשנת 1998 נולד בנם. בשנת 1999 עברו הצדדים לגור בארצות הברית.
בשנת 2003 שבו המשיבה ובנה לישראל (ראו בע"מ 9957/03
פלוני נ' פלונית
(לא פורסם)). בשנת 2005 הגישה המשיבה תביעת גירושין לבית
הדין האזורי בחיפה, בה נרשמה כתובתו של עו"ד אקסלרד - המייצג את העותר
בהליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה - ככתובתו של העותר. עו"ד אקסלרד
סירב לקבל את התביעה, בטענה כי אינו מוסמך לייצג את העותר בהליכים בבית הדין
הרבני.
ב.
בית הדין נקט שורה של אמצעים להמצאת כתב התביעה, ולצורך זה
קיים מספר דיונים במעמד צד אחד. בין היתר זומנו לעדות עו"ד אקסלרד והורי
העותר. התביעה נשלחה גם למספר כתובות דואר ודואר אלקטרוני של העותר. הופעלו גם
חוקרים פרטיים, שדיווחו כי יצרו קשר עם העותר. בסופו של דבר (ביום 10.4.08) קבע
בית הדין האזורי, כי יש לכוף את העותר לגרש את אשתו והוא חויב גם בתשלום הכתובה
ומזונות (להלן
פסק הדין הראשון
). כלפי פסק דין זה הגיש העותר - באמצעות בא כוחו הנוכחי שהוסמך
לייצגו בבית הדין - ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ולכך נשוב מיד.
ג.
לאחר הגשת הערעור התקיים דיון נוסף בבית הדין האזורי, בו יוצג
העותר על ידי בא כוחו הנוכחי. בתום הדיון (ביום 18.11.08) ניתן שוב פסק דין -
המאמץ את פסק הדין מיום 10.4.08 (להלן
פסק הדין השני
). ביום 11.2.09 דחה בית הדין הרבני הגדול את ערעור העותר
(על פסק הדין הראשון). בית הדין התייחס לשתי טענות העותר:
ראשית
, לעניין המצאת כתב התביעה, הוזכרה תקנה מ"ב לתקנות
הדיון בבתי הדין הרבניים:
"(1)
נוכח בית-הדין שאי-אפשר להמציא הזמנה לדין
בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאת ההזמנה בדרכים אלה, כולן או מקצתן:
א.
בהדבקת עותק שלה בבית שבו, לפי הידוע, גר
או עסק הנמען לאחרונה.
ב.
בפרסום
מודעה ברשומות או בעיתון יומי.
ג.
בכל
דרך אחרת שתיראה לו.
(2)
תחליף
המצאה לפי תקנה זו כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו".
ונקבע, כי בנסיבות הומצאה התביעה
כדין באמצעות עו"ד אקסלרד.
שנית
,
לעניין חתימת
נימוקי
פסק הדין
הראשון על ידי דיין אחד בלבד (פסק הדין עצמו נחתם על ידי ההרכב כולו), נקבע כי בכל
מקרה ניתן פסק הדין השני המרפא את הפגם.
ד.
כלפי פסקי דין אלה הוגשה העתירה שבפנינו. בתמצית חוזר העותר על
טענותיו לגבי היעדר המצאה, ולגבי החתימות החסרות בפסק הדין הראשון. מנגד טוענת
המשיבה (בתגובה מיום 27.4.09) כי יש לדחות את העתירה על הסף ממספר נימוקים: (1)
התצהיר הנלוה לעתירה נחתם מחוץ לישראל אך לא אושר לפי הוראות סעיף 30 לפקודת
הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1971; (2) שלושת דייני ההרכב חתמו על פסק הדין
הראשון, ורק על הנימוקים שפורטו בנפרד חתם דיין אחד בלבד; (3) נטען, כי התביעה
הומצאה לעותר בהתאם לתקנה מ"ב לתקנות הדיון, והוזכרה גם הצהרת עו"ד
אקסלרד בפני בית המשפט המחוזי:
"אני מאשר שאני מסכים להיות הכתובת למסירת
מסמכים משפטיים לכל תביעה של הילד או האשה נגד מרשי" (פרוטוקול הדיון בתיק
ע"מ 567/04 מיום 18.5.04).
הוטעם, כי בית הדין נקט כל צעד
אפשרי על מנת לוודא כי כתב התביעה יומצא לעותר. עוד נטען, כי לאורך שנות ההליך היה
העותר מודע להליכים, ובא כוחו הנוכחי אף הצהיר כי העותר נמנע
במכוון
ממסירת כתובתו לאביו. לבסוף נטען, כי נימוקי העתירה אינם
מצדיקים התערבות בפסיקת בתי הדין הרבניים.
ה.
לאחר העיון אציע לחברי שלא להיעתר לעתירה. אף אם ההתנהלות בבית
הדין הרבני האזורי אינה נטולת קשיים - בין היתר בכל הנוגע להוראה שניתנה
לעו"ד אקסלרד להמציא את התביעה למרשו - בסופו של יום התנהלות העותר אינה
מצדיקה מתן סעד, וכבר נדרש בית המשפט המחוזי בחיפה לתום ליבו של העותר (רמ"ש
17697-01-09, החלטה
מיום 5.5.09; נספח א' לתגובת המשיבה). העותר אינו טוען שלא היה מודע להגשת התביעה, והוא מנסה להיאחז בטיעונים פורמליים בדבר העדר המצאה - תוך הודאה שסיכל בכוונה אפשרות להמציא את התביעה בדרך המלך (ראו תגובת אבי העותר לבית הדין הרבני מיום 27.3.07; נספח ג' לתגובת המשיבה). אין לתת סעד לעותר שבקולו מזה טענה "טכנית", ובהנהגתו מזה - חוסר תום לב. בוודאי כך לאור הוראת תקנה מ"ב(1)(ג) לתקנות הדיון.
ו.
ועל כל אלה, ביום 18.11.08 התקיים דיון בבית הדין האזורי בו היה העותר מיוצג, ובסופו ניתן פסק הדין השני - חתום כדין. ככל שהיו פגמים בהליכים עד אותה העת, אף מבלי שנקבע כי כך היה, הללו נרפאו בשלב זה. אשר לטענת המשיבה בדבר העדר תצהיר, נוכח הוראת בית הדין האזורי בדבר הפסקת השירותים הקונסולריים לעותר אינני רוצה להכריע אם די היה בכך כדי לדחות את העתירה. סופו של דבר, תוצאה לפיה נתבע מסכל במשך שנים מתן גט באמצעות התחמקות פורמלית מקבלת כתב התביעה, תוך הותרת אשתו עגונה, אינה נסבלת ואינה מתקבלת על הדעת, ובית הדין האזורי עשה ככל יכולתו (במסגרת הסמכות שניתנה לו בתקנות) כדי לפתור מצב זה. בעמדה זו, שבית הדין הרבני הגדול אישר, אין מקום להתערבות בית משפט זה.
ז.
העותר ישא בהוצאות משיבה 3 בסך 8,000 ₪.
ניתן היום ט' באייר תשס"ט (3.5.09).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט