בג"ץ 2507/12 מירזוייב מוזפר נ. משרד הפנים- רשות האוכלוסין ,ההגירה ומעברי

זו היא בקשה לפטור מתשלום אגרה בעתירה שבכותרת, המופנית כנגד החלטת המשיב לבטל את אזרחותו של העותר. לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, בתצהיר המשלים שהגיש המבקש ובתגובת המשיב, באתי למסקנה כי אין בידיי להיעתר לבקשה במלואה.

צודק המשיב בטענתו לפיה העותר נמנע מלספק הסבר כיצד הוא מתקיים, בשים לב לכך שלטענת העותר הוא אינו עובד מאז חודש דצמבר 2009 ואין לו הכנסות. העותר נמנע מלצרף תיעוד כלשהו באשר למצבו הכלכלי. טענת העותר לפיה אין באפשרותו לצרף תדפיס חשבון בנק בשל עיקול חשבונו נטענה בעלמא, ללא תיעוד המאמת את היותו של החשבון מעוקל או את מצבו הכספי של העותר בבנק. זאת ועוד; העותר ציין באופן סתמי כי נוכח מצבו הכלכלי הקשה הוא מתגורר בחדר "ללא תשלום שכר-דירה", אולם נמנע מלספק פרטים כלשהם מיהו הגורם המאפשר לו מגורים כאמור. לכך יש להוסיף כי העותר לא הבהיר כיצד לפי טענתו הוא שילם סך של 11,500 ₪ שכר-טירחה לבאת-כוחו הקודמת, וכן כיצד הצליח לממן את ההליכים המשפטיים אשר לטענתו ניהל כנגדה (העותר אף נמנע מלציין מספרי הליכים בהקשר זה). בהתחשב בכל אלה, מתבקשת המסקנה כי העותר נמנע מלהניח תשתית עובדתית וראייתית מלאה אודות מצבו הכלכלי, על-אף ההזדמנות שניתנה לו לכך. לפיכך, אינני רואה להורות על פטור מלא מתשלום אגרה. יחד עם זאת, נוכח מהות העתירה ובהתחשב במצב הכלכלי הנטען, ראיתי לילך לקראת העותר כברת דרך מסוימת, ולהפחית את סכום האגרה לסך של 1000 ₪. סכום זה ישולם תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא- יימחק ההליך באין אגרה בלא צורך בהחלטה נוספת.