פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2520/04 - א'
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
העותרים:
1. האנוי מקבל
דהיני
2. אחמד חסן דהיני
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
בשם העותרים: עו"ד מוחמד
פוקרא
פסק-דין
השופט א' גרוניס :
1.העותרת 1, אזרחית ישראלית, נישאה ביום 7.12.99 לעותר 2, שהינו, כנראה, תושב הרשות הפלשתינאית (אף שהדבר לא נאמר בעתירה). ביום 29.5.02 נודע לעותרים כי בקשתם לאיחוד משפחות סורבה. הסירוב התבסס על החלטת הממשלה מיום 12.5.02. כמו כן התבקש העותר 2 לעזוב את הארץ לאלתר. בעתירה דנא משיגים העותרים על דחיית בקשתם.
2.חלפו כשנתיים מיום שסורבה בקשת איחוד המשפחות ועד ליום בו פנו העותרים לבית משפט זה. יש להניח, כי בתקופה שחלפה חל שינוי בתשתית העובדתית שעומדת בבסיס בקשתם של העותרים. העובדה שהעותרים לא פעלו במשך התקופה האמורה מצביעה על כך שזנחו למעשה את בקשתם המקורית. על כן, פניית העותרים לבית המשפט בעת הזו הינה למעשה בבחינת בקשה חדשה לאיחוד משפחות. במצב דברים זה אין מנוס מלקבוע כי דין העתירה להידחות מחמת השיהוי שבהגשתה (ראו למשל, בג"ץ 2151/04 אבו שאח נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ורבים אחרים כמותו)). בקשה חדשה לאיחוד משפחות מן הראוי שתוגש למשיב , אלא שבמצב הנוכחי אין המשיב בודק בקשות חדשות עקב הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003. לאחר שיוכרע גורלן של העתירות התלויות ועומדות בפני בית משפט זה כנגד חוקתיות החוק (בג"ץ 4202/02, 4608/02 ו-7102/03), יוכלו העותרים, אם תימצא להם עילה לכך, להגיש בקשה חדשה למשיב .
העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, כ"ג באדר תשס"ד (16.3.04).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט ת