פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
2522/21
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט י' אלרון
העותרים:
1. שלמה גליקסון
2. משה חרש
3. ישראל יצחק קמינר
4. פנחס פלקסר
5. פנחס מנחם וקשטוק
6. יעקב ישראל רוטנברג
7. ישראל רייכברד
8. פנחס מנחם מלאך
9. ישראל דוד המר
10. פנחס טונדובסקי
11. סיעת חזית דתית בערד יחד למען ערד
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית ערד
2. מועצת עיריית ערד
3. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד אורי קידר;
עו"ד עידן שחם
בשם המשיבות 1-2:
עו"ד אלי אליאס
בשם המשיב 3:
עו"ד הדס ערן
פסק-דין
השופט י' אלרון:
1.
לפנינו עתירה להורות על ביטול סעיפים מתוך "צו ההנחות לשנת 2021" (להלן: הצו ) שאושר במליאת מועצת עיריית ערד ביום 3.11.2020, בטענה לפגמים שונים שנפלו בצו, הפוגע לטענת העותרים בקבוצות אוכלוסייה מסוימות בעיר.
2.
ביום 20.12.2020 הגישו העותרים עתירה נגד עיריית ערד (המשיבה 1) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"ם 43073-12-20 (להלן: העתירה הקודמת ), אשר דומה בעיקרה לעתירה דנן.
במהלך הדיון בעתירה הקודמת, ביום 16.3.2021, הגיעו הצדדים להסכמה כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות לדון בעתירה לפי סעיף 5(1) חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000 (להלן: החוק ), המורה:
"עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות".
בנסיבות אלו, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת העתירה; וביום 13.4.2021 הגישו העותרים את עתירתם לבית משפט זה – היא העתירה שלפנינו.
3.
בתגובת המשיבות 1 ו-2 לעתירה דנן נטען כי יש להורות על דחייתה על הסף בהיעדר עילה להתערבות; ואילו בתגובת המשיב 3, אשר לא היה צד לעתירה הקודמת, נטען כי העתירה דנן בסמכות בית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, ומשכך דינה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.
4.
לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה ובתגובת לה, הגענו לכלל מסקנה כי בית המשפט המחוזי אכן מוסמך לדון בעתירה – ועל כן דינה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. זאת, בלי שנביע את עמדתנו ביחס לעתירה לגופה.
5.
בהתאם לאמור בתוספת הראשונה לחוק, בתי המשפט לעניינים מנהליים מוסמכים לדון, בין היתר, בעתירות העוסקות בנושאים הבאים:
"1.
(א)
ארנונות – עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד.
...
8.
רשויות מקומיות –
(א)
החלטה
של
רשות
מקו מית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים".
אומנם, כאמור, סעיף 5(1) לחוק מחריג מסמכות זו "עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות". אולם, כפי שנקבע בבג"ץ 280/21 האחים מאיה תמ"א 38 בע"מ נ' מועצת העיר פתח תקווה (25.2.2021) :
"את הסייג הקבוע לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירות לפי סעיף 5(1) לחוק יש לפרש בצמצום, בהתאם לתכליותיו האובייקטיביות והסובייקטיביות ... כך שרק עניינים בעלי חשיבות ציבורית כללית יגיעו לפתחו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. ... הסייג המנוי בסעיף 5(1) לחוק לא חל מקום שבו מבקש עותר להורות על בטלות חוקי עזר או על התקנתם, בטענות נגד חוקיותם או סבירותם של אלה – ובית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בהליך בגדרי עתירה מינהלית, בהתאם להוראות פרט 8(א) לתוספת הראשונה לחוק (שם, בפסקאות 8 ו-13).
על כן, ככלל, בתי המשפט המנהליים מוסמכים לדון בהחלטותיהן של רשויות מקומיות המנויות בתוספת הראשונה, ואשר אינן כפופות לאישור שר הפנים.
6.
במקרה דנן, החלטת מועצת עיריית ערד לאישור הצו אינה כפופה לאישור שר הפנים, ועל כן העתירה לביטולה מצויה בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים.
אשר על כן, ובניגוד להסכמות הצדדים במסגרת הדיון בעתירה הקודמת, קיים לעותרים סעד חלופי בדמות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי; ואילו דין העתירה דנן להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי.
7.
סוף דבר, העתירה נדחית.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן
היום, כ"ז באייר התשפ"א (9.5.2021).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט