בג"ץ 2523/15 פלוני נ. שר הפנים

1.

הבקשה לפסיקת הוצאות הועברה לטיפולי על רקע חילופים בלשכת הרשמים.

2.

לאחר שעיינתי היטב בבקשה, בתגובה לה ובשאר החומרים המצויים בתיק, הגעתי לכלל דעה כי יש לפסוק הוצאות לטובת העותרים אולם בשיעור מתון.

3.

לצורך הכרעה בבקשה איני נדרשת לפירוט כל ההליך שהתנהל בבית משפט זה במשך מספר שנים. די שאציין כי ראיתי לקבל את טענת המדינה לפיה בסופו של דבר הסעד המבוקש ניתן לעותרים עקב מסמכים עדכניים שהמציאו לאחר הגשת העתירה (ודומה שהמדינה מכוונת בין השאר לפסקי הדין שניתנו על-ידי בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו ביום 17.7.2017 המצהירים על יהדותם של העותרים 1 ו-3).

4.

יחד עם זאת, אני סבורה כי אשרות הישיבה הזמניות שניתנו לעותרים סמוך לאחר הגשת העתירה ועד למתן מעמד של עולה, ניתנו במידה רבה נוכח המלצותיו של בית משפט זה, ודומה כי לא היו ניתנות ככל שלא הייתה מוגשת העתירה. לא למותר לציין כי טרם הגשת העתירה נדחתה בקשת העותרים לקבלת מעמד עולה ונדרש מהם לצאת מישראל תוך פרק זמן קצר (ראו: נספחים 18 ו-23 לעתירה). אשרות הישיבה הזמניות שניתנו לעותרים במסגרת ההליך אפשרו את המשך שהייתם בישראל בעת בירור ההליך ואף סייעו להם במידה רבה להסדיר את ההכרה ביהדותם כשהם נמצאים בישראל. לפיכך, אני סבורה כי הגשת העתירה קידמה את עניינם של העותרים, ולו באופן חלקי.

5.

אם כן, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אני קובעת כי המשיבים יישאו בהוצאות העותרים בסך של 2,500 ש"ח.