בג"ץ 2535/14 פלוני נ. ביה''ד הדתי הדרוזי בעכו

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.

עתירה זו כוונה נגד הכרעותיהם של בתי הדין הדתיים הדרוזיים בשתי ערכאות, אשר קבעו כי העותר והמשיבה 4 גרושים לפי ההלכה הדרוזית; זאת - לאחר שנפרדו ב-2012, ובית הדין הדתי הדרוזי בערכאה ראשונה החליט ב-21.7.13 על גירושין, נוכח עמדת המשיבה 4 וכיון שעל פי הדת הדרוזית "אי אפשר לחייב מי מהצדדים להמשיך בחיי הנישואין בכוח ובעל כרחו ומכיון שהשתכנעתי כי אין מקום להשלים ביניהם יותר...". בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים דחה ב-21.1.14 את ערעור העותר, תוך שציין כי הוא מכבד את רצון משיבה 4, וכן נדחתה הטענה בדבר הרכב חסר של בית הדין בדרגה הראשונה, על פי סעיף 8 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1962.

ב.

טענותיו העיקריות של העותר (עו"ד, שטען לעצמו) הן כי המותב בערכאה הראשונה – קאדי מד'הב אחד – היה חסר, וכי לגוף הדברים לא נבדקו טענות מצדו שאולי יכלו לשקם את שלום הבית בינו למשיבה 4, אשר עיקר טענותיה כלכליות. המשיבה 4 (שייצגה בפנינו את עצמה) טענה מנגד כי לדידה אין כל סיכוי להשבת הגלגל לאחור. יצוין כי בין הצדדים תלויים ועומדים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, בין השאר בכל הנוגע לבנותיהם הקטינות. היועץ המשפטי לבתי הדין הדתיים הדרוזים הסביר את נושא המותב החסר לפי סעיף 8 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, ואשר לעצם הגירושין הטעים כי לפי ההלכה הדרוזית זו פריבילגיה של כל אחד מבני הזוג על פי רצונו החופשי, וכן תיאר את הדין הדתי הדרוזי לעניין גירושין החל מפסיקתו של המלומד "אלאמיר אלסייד" מן המאה הט"ו, ועד "חוק המעמד האישי לעדה הדרוזית בישראל" – שאומץ על-ידי העדה בראשית שנות השישים למאה העשרים, על פי חוק לבנוני מ-1948. נאמר גם, כי היו בתיק דנא מאמצים לשלום בית, והדבר לא עלה יפה, והמשיבה 4 עמדה על דעתה לאורך כל העת כי רצונה בגירושין, וזו זכותה על פי הדין הדתי.

ג.

לאחר עיון בכתבי בית הדין ושמיעת טענות, כפי שהודענו באולם בית המשפט, לא ראינו עילה להתערבות בהכרעותיהם של בתי הדין הדרוזיים, אם בתחום הסמכות ואם בתחום המהות. אשר למותב, לשון סעיף 8 לחוק האמור ברורה:

"(א) בית-דין ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד'הב המכהנים בו פחת משלושה או שנבצר מאחד או משניים מהם למלא תפקידם, רשאי בית הדין לדון באחד.

(ב) בית הדין לערעורים ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד'הב המכהנים בו פחת משלושה או שנבצר מאחד מהם למלא תפקידו, רשאי בית הדין לערעורים לדון בשנים".

בנסיבות סברו בתי הדין כי כך המצב העובדתי המצדיק את גודל המותב, על כן דומה שאין מקום להיעתר לטענה בעניין זה.

ד.

אף ככל שהמדובר בגירושין עצמם, וזו באופן מהותי עיקר, לא מצאנו עילת התערבות, משנשמרו כללי הצדק הטבעי וכל הצדדים נשמעו (וכידוע איננו יושבים כערכאת ערעור נוספת על בתי הדין הדתיים השונים); בסופו של יום, משנשתכנעו בכנות חפצה של המשיבה 4 בגירושין ובבסיס ההלכתי הדתי, לא ראינו בהכרעתם פגם המצדיק התערבות, ומעבר לצורך נשוב ונציין, כי כאמור בפנינו היתה המשיבה 4 נחרצת בהשקפתה כי רצונה בקיום הגירושין.

ה.

לשלמות התמונה יצוין כי העתירה הוגשה גם נגד משרד הפנים לעניין רישום הגירושין, אך ברי כי המשרד פעל בחינת "אין לו לרושם אלא מה שעיניו רואות" – והוא פסק הגירושין של בית הדין הדתי הדרוזי.

ו.

לאחר שמיעת הערותינו הותיר העותר לשיקול דעת את הכרעתנו והודענו כי לא ניעתר לעתירה, וכך אנו מחליטים מן הנימוקים האמורים. העתירה נדחית איפוא. אין צו להוצאות.

ז.

בחתימה נפציר בצדדים להגיע להסדר מכובד של התביעות בבית המשפט למשפחה, לטובת שלוש בנותיהם הקטינות וכדי להשיב לב אב על בנותיו, דבר ראוי מכל בחינה.