בג"ץ 2551/03 מוחמד פואז נ. פקיד שומה טבריה - משרד האוצר

1.עניינה של העתירה בבקשת העותר כי ינתן צו על תנאי, המחייב את המשיב ליתן טעם מדוע לא הוצאו לעותר שומות מתוקנות לשנים 1997-2002 וכן מדוע לא עוכבה גביית חובותיו של העותר בגין מס הכנסה עד להוצאת שומות מתוקנות כאמור ועד לגיבוש יתרת חוב נכונה ועדכנית. העתירה נסמכת, כך על פי טענת העותר, על פסק דינו של בית משפט המחוזי בנצרת.

עוד מבוקש בעתירה, כי ינתן צו ביניים שיאסור על המשיב להפקיד שיקים דחויים בסך כולל של 204,000 ש"ח, שניתנו על ידי העותר למשיב ביום 2.3.03, לצורך שחרור מעוקלים, שעוקלו לשם הבטחת גביית חובות העותר.

2.המשיב בתגובתו טוען, כי העתירה הינה בגדר ניסיון לעקוף הליכי שומה וערעור הקבועים בפקודת מס הכנסה ועל כן דינה להידחות על הסף. עוד מוסיף המשיב ומפרט את נימוקיו לדחיית העתירה לגופה. בין השאר הוא מציין, לענין זה, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתייחס אך לעריכת שומה מתוקנת לשנת 1997, ועל כן אין מקום לטענות העותר ביחס לשנות שומה מאוחרות. כן טוען הוא כי לצורך הוצאת שומה מתוקנת לשנת 1997 היה על העותר להגיש דו"חות מתקנים, אולם לבקשת העותר לא הוגשו דו"חות מתקנים עד להחלטת בית משפט זה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

באשר לבקשה לצו ביניים, מציין המשיב כי העותר הגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי, וזה נעתר באופן חלקי לבקשה. העותר הגיש לבית המשפט זה, בשבתו כבית משפט לערעורים, בקשה נוספת לעיכוב ביצוע מלא של פסק הדין, ובקשה זו נדחתה. אשר על כן, כך טוען המשיב, הבקשה לצו ביניים אינה אלא ניסיון נוסף לערער על קביעת בית המשפט שלא לתת עיכוב ביצוע נוסף מעבר לסכומים שביצועם עוכב על ידי בית המשפט המחוזי.

3.לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה שוכנענו כי דין העתירה להידחות על הסף מן הטעמים שפורטו בתשובת המשיב. ממילא לא מצאנו מקום להיעתר לבקשה למתן צו ביניים.

אשר על כן, העתירה נדחית.