בג"ץ 2552/02 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ. הממונה על הגבלים עסקיים-ר

זו ערערה בזק בפנינו, ובעוד ערעורה תלוי ועומד, החליט הממונה ביום 5.1.03 על שינוי התנאים וקביעת תנאים אחרים, ולשיטתו הסכימה להם בזק. הודעה על החלטה זו העביר הממונה לבזק.

בנסיבות אלה, סבר הממונה כי הערעור מתייתר וביקש למוחקו. בזק מתנגדת לכך בתוקף. ראשית, בזק מכחישה את הטענה כי הסכימה לתנאים החדשים. שנית, מבקשת היא להמשיך ולתקוף את החלטת בית-הדין, נשוא הערעור, שלהבנתה קבע כי לא מוקנית לה זכות ערעור על-פי סעיף 22 לחוק ההגבלים העסקיים, על שתי חלופותיו. שלישית, ולחלופין, בזק סבורה כי לנוכח החלטת בית-הדין, חסומה בפניה הדרך לטעון כנגד עצם הצורך בתנאים למיזוג, בגדר הערעור על התנאים החדשים.

טענות אלה יש לדחות.

משנקבעו תנאים חדשים, ברי, כי הדיון הנוגע לערר, שתקף תנאים שבוטלו, התייתר. לגוף העניין, בית-הדין לא קבע קביעה מחייבת השוללת את זכות הערעור של בזק בנסיבות העניין, ובעיננו אין ספק, כי בכפיפות למועדים הקבועים בחוק, עומדת לבזק זכות ערר כנגד החלטת הממונה, ככל שהיא מטילה תנאים על בזק.

לא יכול גם להיות ספק, כי לבזק - שהערר שהגישה נדחה על הסף – לא היה יומה בבית-הדין ועל-כן, שמורות לה מלוא טענותיה, ככל שהן נדרשות וקשורות לתקיפת ההחלטה החדשה.

אנו דוחים את הערעור בכפיפות לאמור לעיל.

בנסיבות המקרה, איננו רואים מקום לעשות צו להוצאות.