בג"ץ 257/07 ולרי אוניסקי נ. שר הפנים

השופטת א' פרוקצ'יה:

1)

עניינה של העתירה בקבלת צווים כלפי הרשויות המוסמכות שיאפשרו מתן טיפול רפואי דחוף לעותר, השוהה בישראל מכח אשרה א/5, וחולה במחלה קשה, המצריכה טיפול רפואי אינטנסיבי.

2)

בעקבות דיון שהתקיים ביום 5.2.07 הודיעה המדינה כי נמצא פתרון מעשי בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, שבמסגרתו יזכה העותר החל מהשבוע הבא במימון הטיפול הרפואי לו הוא זקוק. המשיבה מבהירה בהודעתה כי, כלשונה,

"הפתרון המעשי שנמצא ניתן לפנים משורת הדין, בנסיבות המקרה המיוחדות ביותר, ואיננו כולל כל הכרה שהיא בכך שמצבו הרפואי של העותר הוא מצב חירום רפואי כמשמעותו בחוק זכויות החולה".

3)

יש לברך על גישתה של המדינה שנתנה מענה דחוף לבעיה האנושית שהליך זה מעלה, ומצאה דרך, ולו לפנים משורת הדין, לזכות את העותר במימון הטיפולים הרפואיים הנדרשים בנסיבות החריגות של מקרה זה.

4)

נעיר עוד, כי אלמלא הדחיפות המיוחדת שבמציאת מענה לבעיה רפואית דחופה הגובלת בדיני נפשות ממש – לא היה מקום לדון בעתירה זו לגופה, וזאת מן הטעם שהסעד המתבקש בה נכלל בין מכלול סעדים נוספים שהתבקשו בעתירה קודמת שהגיש העותר אך ב-28.9.06 בבג"צ 7937/06 אוניסקו נ' משרד הפנים, בה ניתנו החלטות ביניים בנושא הנדון.

בסדר הדיון הרגיל, היה על העותר למקם את בקשת הסעד הנדון בהליך זה במסגרת העתירה הראשונה, ומשלא עשה כן,

היה עלינו לשלב את נושא העתירה שלפנינו בעתירה המקבילה, כדי שיידון במסגרתה. נכונותנו המודעת לחרוג מכללי הדיון המחייבים והראויים הללו נבעה אך מהצורך למצוא פתרון מעשי מהיר בנסיבות המיוחדות והחריגות של מקרה זה, ומן החשש כי הזמן הוא ממהותו של הענין, וכל עיכוב בטיפול הרפואי שהעותר זקוק לו עלול להיות כרוך בנזק בלתי הפיך.

5)

לאור האמור, ומשהסעד המבוקש בעתירה התקבל לאור הודעת המדינה מיום 7.2.07, העתירה נמחקת.

אין צו להוצאות.