בג"ץ 257/08 ראמי עזת חסין ברגותי נ. המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.העותר מוחזק במעצר מכח צו מינהלי מאז 4.11.06, אשר הוארך מעת לעת, ועומד בתוקף עד ליום 13.3.08. הוא מבקש את ביטול צו המעצר המינהלי שהוצא נגדו.

2.העותר הוא יליד 1976, ובעבר נכלא מספר פעמים הן מכח צווי מעצר מינהליים והן מכח הרשעות בהליכים פליליים. הוא ריצה עונש מאסר מ-9.2.94 עד 6.10.94 ומ-12.12.94 עד 16.4.98 על רקע פעילותו בחמאס.

לאחר שחרורו מן המאסר, חזר העותר לפעילות בארגון החמאס. הוא הורשע וריצה עונש מאסר נוסף מ-31.7.00 ועד ליום 21.11.04 והוחזק במעצר מינהלי מיום 3.10.05 ועד ליום 2.1.06 וזאת על רקע פעילות דומה. גם לאחר שחרורו ממעצר זה, חזר העותר לפעילות בחמאס, ועל רקע זה נעצר במעצר הנוכחי.

3.ביום 4.11.06 הוצא צו מעצר מינהלי נגד העותר, שכאמור הוארך מעת לעת, ועומד לפקוע ב-13.3.08. ערכאות השיפוט הצבאי שדנו בעניינו מצאו כי פעילותו של העותר מצביעה על מסוכנות ישירה לבטחון המדינה, וזאת הסיקו מחומר מודיעיני שהוצג בפניהם. ערכאות אלה הגיעו למסקנה כי טעמי בטחון הציבור מחייבים את מעצרו של העותר.

4.העותר מבקש להעמיד במבחן הביקורת את צו המעצר המינהלי שהוצא נגדו. הוא טוען כי משך הזמן הרב שבו הוא מוחזק במעצר, והעדר מידע חדש ומשמעותי בעניינו מצדיקים את שחרורו. הוא מוסיף, כי משך זמן מעצרו הרב הרחיק אותו ממוקדי הפעילות בארגון, וגם אם בעבר היה בסיס כלשהו לחשדות נגדו, הרי כיום הסיכון פחת באופן ניכר; בנסיבות אלה, טענתו היא כי יש להעדיף את זכותו לחירות אישית על פני שיקולי בטחון, ולשחררו.

5.בהסכמת העותר, עיינו בחומר חסוי במעמד צד אחד, והצגנו שאלות לגורמי הבטחון. קבלנו מהם תשובות והבהרות להיבטים שונים שעלו מן החומר.

לאחר עיון בחומר החסוי ודיון עם גורמי הבטחון במעמד צד אחד, באנו לכלל מסקנה כי החומר המודיעיני מבסס חשש ממשי וישיר למסוכנות העותר לבטחון הציבור בישראל נכון לעת זו. מסקנה זו מבוססת על מידע הקשור במישרין למסוכנותו של העותר, ומשתלבת עם נסיבות של מתח בטחוני באיזור, המעצימות את הסיכון הנשקף ממנו. הסיכון הנשקף מהעותר הופך את מעצרו לבלתי נמנע נכון לעת זו, לשם הגנה על הציבור.

נציין עוד, כי המדינה הודיעה בתגובה לשאלותינו כי היא תבצע בדיקה משלימה ביחס לאפשרות העברת עניינו של העותר לנתיב הפלילי.

לאור הדברים האמורים, העתירה נדחית.