החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2587/16 טהא מחמוד נעמאן חמדאן , ראש מועצת הכפר ענתא נ. מפקד כוחות צה

ניתן ביום

בקצרה

אחר · פסיקת הוצאות במחיקת עתירה לאחר מתן הסעדבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה מינהלית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לפסיקת הוצאות נגד המשיבים לאחר שהעותרים ביקשו למחוק את עתירתם לאחר שניתן להם הסעד. נקבע כי פרק הזמן שחלף מהפנייה להגשת העתירה לא היה רב, וכי המשיבים טיפלו בשקידה ראויה, ולכן לא הוצדק חיוב בהוצאות.

העובדות

העותרים פנו למשיבים בדרישה לגריעת מקרקעין משטח השיפוט של משיבות אחרות, אך מכתב הפנייה כנראה לא הגיע ליעדו. ההחלטה בעניין שטח השיפוט התקבלה בשנת 1992 והצו שמנע גישה למקרקעין הוצא בשנת 2002. לאחר הגשת העתירה טופלה הסוגיה והעותרים ביקשו למחוק אותה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסוק הוצאות נגד המשיבים 1-2 כאשר העותרים ביקשו למחוק את עתירתם לאחר שניתן להם הסעד המבוקש?

הלכות

  1. 1

    אין מקום לפסיקת הוצאות נגד המשיבים כאשר פרק הזמן שחלף בין הפנייה להגשת העתירה אינו רב, והטיפול בסוגיה מצריך בירור מול גורמים שונים ואין בה דחיפות מיוחדת.

    ״בנסיבות אלה, ובשים לב גם לאופי הסוגיה, אשר מטבע הדברים מצריכה בירור ובחינה מול גורמים שונים ואשר אין בה דחיפות מיוחדת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מרגע הגשת העתירה טיפלו המשיבים בה בשקידה ראויה, ובכך התייתר הצורך בדיון ובכתבי בי דין נוספים.

    ״כי מרגע הגשת העתירה המשיבים טיפלו בה בשקידה ראויה וכתוצאה מכך התייתר הצורך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסיקת הוצאות
  • שקידה ראויה
  • שטח השיפוט
  • בקשה לפסיקת הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

2587/16

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

העותרים:

1.

טהא מחמוד נעמאן חמדאן , ראש מועצת הכפר ענתא

2. ואאל מוחמד סלאמה

3. מחמוד יונס אליאס חלוה

4. עמק שווה בע"מ

5. יש דין ארגון מתנדבים לזכויות אדם

נ ג ד

המשיבים:

1.

מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

2. המנהל האזרחי בגדה המערבית

3. המועצה האזורית מטה בנימין

4. ענתות כפר שיתופי בע"מ

בקשה לפסיקת הוצאות ותגובת המשיבים 2-1 לבקשה

החלטה

לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לפסיקת הוצאות כנגד המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים ) וזאת חרף העובדה שהעותרים ביקשו למחוק את עתירתם לאחר שניתן להם הסעד המבוקש.

אמנם, בחודש ינואר 2016, כחודשיים לפני הגשת העתירה, העותרים פנו למשיבים בדרישה לגריעת המקרקעין מושא העתירה משטח השיפוט של המשיבות 3 ו-4. עם זאת, מתגובת המשיבים עולה כי מכתב הפנייה לא התקבל אצלם וכי ככל הנראה נשלח לכתובת בלתי נכונה.

לא למותר להוסיף כי לא נטען שהעותרים פנו למשיבים פעם נוספת על מנת לברר את סטטוס הטיפול בפנייתם. פנייה כזו, אילו הייתה נערכת, הייתה מובילה ככל הנראה לגילוי העובדה שמכתב הפנייה לא הגיע ליעדו.

מכל מקום, ואף בהתעלם משאלת מסירתו של מכתב הפנייה, דומני כי יש ליתן משקל של ממש לעובדה ש ההחלטה בעניין שטח השיפוט - אשר כנגדה הופנתה העתירה - התקבלה לפני למעלה מעשרים שנה (בשנת 1992). הצו אשר מנע מן העותרים גישה בפועל למקרקעין הוצא בשנת 2002, לפני כארבע עשרה שנים. בנסיבות אלה, ובשים לב גם לאופי הסוגיה, אשר מטבע הדברים מצריכה בירור ובחינה מול גורמים שונים ואשר אין בה דחיפות מיוחדת - מוכן אני לקבל את עמדת המשיבים לפיה פרק הזמן אשר חלף בין פניית העותרים לבין הגשת העתירה אינו רב ולא ניתן היה לצפות שהטיפול בסוגיה יסתיים תוך פרק זמן זה. לאמור עד כה מתווסף הנתון, כי מרגע הגשת העתירה המשיבים טיפלו בה בשקידה ראויה וכתוצאה מכך התייתר הצורך בקיום דיון לפני הרכב ונחסך מן העותרים הצורך בהגשת כתבי בי דין נוספים (ואף העותרים מכירים בכך, כעולה מסעיף 12 לבקשתם מיום 9.11.2016).

אשר על כן, הבקשה לפסיקת הוצאות כנגד המשיבים 2-1 נדחית.

ניתנה היום, כ"ה

בכסלו התשע"ז (25.12.2016).

גלעד

לובינסקי זיו, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום לפסיקת הוצאות נגד המשיבים כאשר פרק הזמן שחלף בין הפנייה להגשת העתירה אינו רב, והטיפול בסוגיה מצריך בירור מול גורמים שונים ואין בה דחיפות מיוחדת.
  2. 2מרגע הגשת העתירה טיפלו המשיבים בה בשקידה ראויה, ובכך התייתר הצורך בדיון ובכתבי בי דין נוספים.