בג"ץ 2588/20מינה רדייב נ. ביטוח לאומי - סניף נצרת

השופט ע' גרוסקופף :

1.

העותרת, שאיננה מיוצגת, מעלה טענות רבות, אשר, ככל שניתן להבין מן העתירה, מכוונות נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב" ) בנוגע לתשלומים שונים להם זכאית העותרת, לטענתה, על פי דין, ואשר לא שולמו לה. בין היתר, מבקשת העותרת "עזרה לעצור גניבת הכס[ף]" וכן "להפסיק רמאות ו[]הונאה של ביטוח לאומי" .

2.

מקריאת העתירה ונספחיה, עולה כי העותרת קיבלה מהמשיב גמלת הבטחת הכנסה לאורך השנים, כאשר ביחס לתקופות שונות טען המשיב כי העותרת לא הייתה זכאית לגמלה. בהמשך, נשללה זכאות העותרת לגמלה ובעקבות כך נוצר לה חוב כלפי המשיב. העותרת תבעה את המשיב מספר פעמים בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת בנוגע לאירועים אלו, ותביעותיה נדחו. יחד עם זאת, במסגרת תביעתה האחרונה, בשנת 2018 הופחת מחצית מהחוב של העותרת כלפי המשיב (ב"ל 63535-11-17 רדייב נ' המוסד לביטוח לאומי (24.10.2018); ב"ל 1674/09 רדייב נ' המוסד לביטוח לאומי (20.10.2009); ב"ל 2466/04 רדייב נ' המוסד לביטוח לאומי (1.8.2005)). עתה, הגישה העותרת את העתירה שלפנינו וטענה כי החוב האמור נוצר במרמה וכי היא זכאית למספר גמלאות (נוסף לגמלת הבטחת הכנסה) שלא שולמו לה במלואן במשך השנים.

3.

דין העתירה להידחות על הסף, מבלי צורך בתגובה. מהיבט סדרי הדין, בית משפט זה אינו האכסניה הנכונה לבירור טענות מהסוג שמעלה העותרת. הדרך לעתור כנגד זכויות (וחובות) כלפי המשיב היא להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, כאשר דרך ההשגה על החלטות בית הדין האזורי לעבודה היא באמצעות הגשה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה ולא על ידי הגשת עתירה לבית משפט זה (ראו סעיפים 24(א)(5) ו-26 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969). מההיבט הפרקטי, העותרת מתארת בעתירתה, שלא באופן סדור ושלם יש לציין, מסכת אירועים הנפרשת על פני 20 שנה, כאשר מקריאת העתירה לא מובן מהו הסעד הקונקרטי שמבוקש על ידה.

4.

אשר על כן, העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.