בג"ץ 2621/98 עמוס סולומון- רס"ן נ. שר הביטחון יצחק מרדכי

1.ביום 27.4.98 הגיש המבקש לבית משפט זה עתירה כנגד המשיבים, שעניינה טענתו בדבר התרת התחייבות לשירות קבע בצה"ל של המבקש ועתירתו לצו, שיבטל פרישתו של המבקש ויורה למשיבים להמשיך את שירותו של המבקש בצה"ל. בפסק דינו של בית משפט זה מיום 25.6.98 (כב' השופטים: י' זמיר, ד' ביניש, ח' אריאל), נדחתה העתירה. כב' השופט אריאל, שכתב את פסק הדין העיקרי, ציין בסופו, כי "לאחר כתיבת פסק הדין ולפני שימועו, ביקש העותר לדחות את השימוע שנקבע ל25.6.98- מאחר וברצונו להביא חומר נוסף שאותו צירף לבקשה. אף כי אין זה נהוג, עיינו בחומר שהובא לפנינו ולא מצאנו להיעתר לבקשה, שכן אין בחומר זה כדי לשנות את הדברים שאמרנו בפסק הדין".

2.בפני עתירתו של המבקש "לעיכוב ביצוע פסק הדין". בעתירתו מציין המבקש, כי בא כוחו לא העביר לחברי המותב, בניגוד לבקשותיו בעניין זה, את תגובתו של המבקש לעמדת המשיבים בעתירה. מטעם זה, הגיש הוא בעצמו מסמכים ותגובה לעמדת המשיבים, רק ביום 22.6.98. אליבא דמבקש, מן הדין לקיים דיון נוסף בפסק הדין בהתחשב בחומר שצורף והובא לעיון חברי ההרכב שדן בעתירה, שכן יסודותיה של הפסיקה בעניינו נסמכים כל כולם על עמדת המשיבים ומן הדין לקבל גם את תגובתו לעמדתם.

3.עיינתי בבקשה ובחומר שצורף לה. נחה דעתי, כי אין כל עילה שבדין לקיום דיון נוסף במקרה זה. גם אם נראה בבקשת המבקש משום עתירה לדיון נוסף (הגם שאין היא עומדת, לכאורה, באמור בתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984-), הרי שלגופו של עניין לא מצאתי כי מתקיימים בה התנאים לעריכתו של דיון נוסף כאמור בסעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. כך הדבר גם, בייחוד נוכח העובדה, כי הרכב השופטים שדן בעתירה קיבל את החומר שביסוד בקשה זו, עיין בו והתייחס אליו בפסק דינו כאמור לעיל. מטעמים אלה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המבקש דנן ודינה להידחות.