פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2628/98
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד
השופט י' זמיר
כבוד
השופטת ד' דורנר
העותר
:
פלמר שמואל
נגד
המשיב
:
המוסד לביטוח לאומי
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק-דין
1. העותר, כבן 54, סובל בעיניו. בתאריך 10.10.96
פנה העותר למוסד לביטוח לאומי, סניף אזור נהריה, בתביעה לקבלת קיצבת נכות. בתאריך
11.11.96 נדחתה פנייתו מהטעם שאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לו (25%) הינם נמוכים
מהאחוזים הנדרשים לצורך קבלת קיצבת נכות. גם עררו בפני ועדה רפואית לעררים נדחה. הוועדה
העלתה אומנם את אחוזי הנכות הרפואית של העותר ל30%-, אך נקבע שאחוזים אלו עדיין
נמוכים מהדרוש לצורך קבלת קיצבת נכות. העותר ערר על החלטת ועדת העררים בפני
בית-הדין האזורי לעבודה בכרמיאל ועררו נדחה מהטעם שאין לקבוע כי הוועדה שגתה שגיאה
משפטית
.
על החלטה
זו הגיש העותר בקשת רשות ערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים וגם בקשתו זו נדחתה .
2.בתאריך 29.11.97 הגיש העותר למוסד לביטוח לאומי, סניף אזור נהריה, בקשה לחידוש דיון במצבו הרפואי. בתאריך 11.2.98 נדחתה בקשתו מהטעם שהאישורים הרפואיים שצירף העותר אינם מעידים על החמרה במצבו הרפואי. צויין בהחלטה כי ניתן לערער על החלטה זו בפני בית-הדין האזורי לעבודה, תוך שישה חודשים.
3.העותר לא ערער על החלטה זו בפני בית-הדין האזורי לעבודה, אלא פנה לבית-משפט זה בטענות על-כך שהוא זכאי לכך שיקבעו לו 60% נכות ועל כך שנקבעו לו אחוזי נכות נמוכים מכך במכוון, בכדי שלא יקבל את קיצבת נכות שהוא זכאי לה.
הכלל הוא כי יש למצות את ההליכים בפני הרשות המוסמכת עובר לפניה לבית-המשפט הגבוה לצדק. משכך, משלא מיצה העותר את סעדיו במסגרת בתי-הדין לעבודה, נמצא כי עתירתו הינה מוקדמת.
אשר-על-כן, אנו דוחים את העתירה על הסף.
ניתן היום, כד' באייר תשנ"ח (20.5.98).
המשנה לנשיא ש ו פ
ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98026280.
L03