פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2633/08 - א'
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
העותרת:
חדשות 10 בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. דובר צה"ל
2. חברת החדשות הישראלית (ערוץ 2)
עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לקיום דיון דחוף
בשם העותרת:
עו"ד יורם בונן, עו"ד ברק גליקמן
החלטה
1.
לפני עתירה שהוגשה הבוקר למתן צו על-תנאי ובקשה לקיום דיון דחוף עוד היום – יום ו', ובו ייקבע כי החלטת דובר צה"ל, לפיה יועברו תצלומים של הלווין "אופק 7" באופן בלעדי למשיבה 2 (חברת החדשות הישראלית) בטלה, או לחלופין כי יש לבטלה וכי על דובר צה"ל להעביר תצלומים אלה גם לעותרת עוד היום.
2.
הבקשה להורות כי כל המתואר יתרחש "עוד היום" איננה מעשית. לא ניתן בו ביום לאפשר למשיבים להגיש תגובות, לקיים דיון בפני הרכב, ולעשות צו החלטי אם יימצא שהעותרת צודקת. די בכך כדי לדחות את הבקשה לקיום דיון היום (השוו החלטתי בבג"ץ 5727/01 ברקה נ' השר לבטחון פנים (לא פורסם, מיום 17.7.2001)).
3.
על פי האמור בעתירה נודע לעותרת "לפני מספר ימים" כי בגדרה של תכנית החדשות השבועית מתעתדת המשיבה 2 לשדר כתבה בנושא הלווינים של מדינת ישראל, בה יפורסמו תצלומים שצילם והעביר הלווין "אופק 7" ובכללם מספר תצלומים של אתרים רגישים במדינה עוינת למדינת ישראל. כתבה זו עתידה להיות משודרת הערב. אכן בעתירה מתואר שפניות של העותרת למשיב 1 בעניין זה "במהלך הימים האחרונים" לא נענו לגופו של ענין ורק בשעות הערב אתמול, ה-20.3.2008, הודיע המשיב 1 לעותרת כי התמונות הובטחו והועברו באופן בלעדי למשיבה 2.
4.
על פי לוח הזמנים המתואר על ידי העותרת עצמה, היא צריכה היתה לפנות לבית המשפט בבקשה לקיום דיון דחוף "לפני מספר ימים" ולא להשהות את הגשת העתירה והבקשה ממש עד ליום שנועד לשידור (ראו והשוו ההחלטה בעניין צו הביניים בבג"ץ 2888/97 נוביק נ' הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו (לא פורסם, מיום 11.5.1997)).
5.
לא התבקשתי ליתן סעד זמני למניעת השידור, ואומר גלויות כי ספק רב בעיני אם סעד כזה היה ניתן, אילו נתבקש. נקודת המוצא היא שככלל, סעד מניעתי שהוא בבחינת צנזורה מוקדמת נגד פרסום צפוי לא יינתן אלא במקרים נדירים ובהתקיים צידוקים כבדי משקל (ראו שם , כן ראו
פסק הדין באותה פרשה: בג"ץ 2888/97 נוביק נ' הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו , פ"ד נא(5) 193, 200 ו (1997)).
6.
אכן, השאלה העולה לכאורה מעתירה זו – מתן בלעדיות לאחד מערוצי התקשורת – היא לכאורה שאלה המצדיקה דיון, וזאת אף אם שאלת השידור הקונקרטי תהפוך לשאלה תיאורטית ( ראו בג"ץ 4827/05 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים (לא פורסם, מיום 20.7.2005) והאסמכתאות שם). נראה לכאורה כי טבעו של האירוע, שעליו סבה העתירה, הוא כזה שהכרעה שיפוטית בו עשויה לבוא לאחר שהאירוע התרחש, אך תוך קיום הסתברות סבירה שאירועים דומים יתרחשו בעתיד (ראו בג"ץ 73/85 סיעת "כך" נ' יושב-ראש הכנסת , פ"ד לט(3) 141, 146 (1985)).
7.
על כן, מורה אני שהעתירה תועבר לדיון בפני הרכב בהקדם. העותרת רשאית, אם רצונה בכך, לבקש לתקן את העתירה ולעדכנה בתוך 7 ימים. תגובות מקדמיות יוגשו עד 7 ימים לפני המועד שייקבע לדיון.
8.
סוף דבר: הבקשה לקיום דיון בעתירה
היום נדחית. אין צריך לומר כי אין באמור בהחלטה זו כדי לכבול את ידי המשיב 1 הרשאי, כמובן, לשקול את פניית העותרת לפרקליט הצבאי מאתמול לגופה.
ניתנה היום, י"ד באדר ב' התשס"ח (21.3.2008).
ש ו פ ט ת