בג"ץ 2639/20 חברת סאלח השקעות ופיתוח (שומרון) בע"מ נ. המנהל האזרחי איו"ש

השופט י' אלרון :

1.

לפנינו עתירה להורות למשיב להשלים את הליך רישומה של עסקה במקרקעין המצויים בכפר מסחה שבשומרון.

לטענת העותרת, הליך רישום העסקה נמשך שנים רבות שלא לצורך, וזאת בין היתר בשל התנהלותם של המשיבים 2 ו-3, הנגועה על פי הנטען בשחיתות. בהקשר זה, טוענת העותרת כי "בשולי הדברים", כהגדרתה, יש להורות למשטרה לשוב ולחקור את המשיבים 2 ו-3 בגין עבירות שונות שבוצעו במסגרת הטיפול בבקשה לרישום העסקה.

2.

השתלשלות האירועים שקדמה להגשת העתירה מתוארת בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ע' פוגלמן , י' עמית ו נ' סולברג ) בבג"ץ 3025/18 מיום 19.8.2018.

בתמצית ייאמר, כי לאחר הגשת בקשת העותרת לרישום ראשון של המקרקעין התעורר חשד בדבר זיוף ייפוי הכוח שמכוחו נעשתה עסקת המכירה הנטענת במקרקעין. משכך, הגיש המשיב תלונה למשטרה נגד העותרת בחשד לזיוף, והטיפול בבקשה הופסק.

3.

העותרת עתרה לבית משפט זה פעמים מספר, וזאת בעיקרו של דבר על מנת שיורה למשיבים להשלים את רישום העסקה: עתירתה בבג"ץ 5136/16 נמחקה לאחר שמיעת טענות הצדדים; עתירתה בבג"ץ 3025/18 נדחתה ביום 19.8.2018, בין היתר מאחר שטרם הושלמה חקירת המשטרה בחשד לזיוף; ועתירתה בבג"ץ 1638/19 נדחתה אף היא ביום 2.5.2019 מטעמים דומים.

4.

ביום 24.9.2019 הודיעה פרקליטות מחוז מרכז לבא כוח העותרת כי הוחלט על סגירת תיק החקירה נגדה, וזאת מחמת היעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין פלילי.

בנסיבות אלה, ומשהמשיב טרם השלים את הליך הטיפול בבקשת העותרת לרישום העסקה במקרקעין, הוגשה ביום 22.4.2020 העתירה שלפנינו.

5.

בתגובתם מיום 4.6.2020, טוענים המשיבים כי יש לדחות העתירה.

בכלל זה נטען כי למשיבים שיקול דעת עצמאי אם להשלים את הליך רישום המקרקעין. על כן, טוענים המשיבים כי ההחלטה לסגור את תיק החקירה נגד העותרת אינה מחייבת בהכרח את השלמת הליך רישום המקרקעין, הכפוף לבדיקת הנושא על ידם.

בהקשר זה צוין כי המשיבים החלו לבחון את חומרי החקירה מהמשטרה ומהפרקליטות, אולם לאור היקף חומרי החקירה המשמעותי, בחינה זו טרם מוצתה. עם זאת, הודגש כי להערכת המשיבים "ניתן יהיה לקבל החלטה בבקשה תוך שלושה חודשים".

בנסיבות אלו, נטען כי פרק הזמן שחלף ממועד סגירת תיק החקירה והעמדת מלוא החומרים הנדרשים לעיון, אינו מבסס פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

אשר לטענת העותרת שלפיה התנהלות המשיבים נגועה בשחיתות, מציינים המשיבים כי מנהלה של העותרת אומנם הגיש תלונה למשטרה נגד המשיב 3 בטענה כי דרש תשלום שוחד בתמורה לקידום הטיפול ברישום העסקה. אולם, החקירה נסגרה בהמלצת פרקליטות מחוז ירושלים, וערר על החלטה זו נדחה ביום 4.8.2019.

6.

בתשובה לתגובת המשיבים, מיום 10.6.2020, טוענת העותרת כי אילו המשיבים היו מודיעים בתגובה לפניות העותרת שקדמו לעתירה כי בכוונתם להשלים את הבדיקה בתוך 3 חודשים, הדבר עשוי היה לייתר את העתירה.

לצד זאת, טוענת העותרת כי יש להורות למשיב 1 לקבל החלטה בהליך רישום המקרקעין מבלי להיעזר במשיבים 2 ו-3, בשל התנהלותם הנטענת עד כה.

7.

לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובת המשיבים, בתשובת העותרת לתגובת המשיבים ובנספחים שצורפו להן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

באשר לטענת העותרת שלפיה יש להורות למשיבים להשלים את הליך הרישום של העסקה, הרי שפרק הזמן שחלף מאז ההחלטה על סגירת תיק החקירה נגד העותרת אינו מצדיק לטעמי את התערבותו של בית משפט זה.

זאת ועוד, משהודיעו המשיבים כי החלטה בבקשה לרישום העסקה צפויה להתקבל כבר בשלושת החודשים הקרובים, דומה כי העתירה מיצתה עצמה.

למותר לציין כי אם לעותרת תהיינה טענות באשר להחלטה שתתקבל בסופו של דבר על ידי המשיבים, ובכלל זה כי המשיבים שקלו שיקולים זרים בהחלטתם, הרי שתהיה בפניה האפשרות להשיג על ההחלטה בדרכים המתאימות.

8.

לצד זאת, טענת העותרת שלפיה יש לחדש את החקירה המשטרתית נגד המשיבים 2 ו-3, הרי שטענה זו הועלתה כמעט כלאחר יד, ללא הנמקה מספקת – ואף מבלי שהיועץ המשפטי לממשלה צורף לעתירה – ועל כן דינה להידחות.

9.

אשר על כן, העתירה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.