בג"ץ 2643/05 דני צ'רנט אשנאפי נ. מנהל מינהל האוכלוסין,משרד הפנים , מחוז י

העותר מבקש מעמד על פי חוק הכניסה לישראל בטענה כי הוא זכאי למעמד זה בהיותו בן פלאשמורה. המשיב סירב לבקשת העותר בקובעו כי לא הוכח להנחת דעתו כי העותר אכן נמנה עם בני הפלאשמורה וכי זכאי הוא למעמד לפי חוק הכניסה לישראל. עוד סבר המשיב כי מכל מקום העותר אינו זכאי למעמד כאן עקב הרשעתו בעבירת אינוס בגינה נידון לשנתיים וחצי מאסר בפועל ותקופה זהה של מאסר על-תנאי, וכן בעבירה אחרת שאינה חמורה. מטעם זה סבר המשיב כי העותר בעל הרשעות קודמות העלולות לסכן את שלום הציבור. העותר הגיע ארצה בהיותו נער בן 15 ושהה עם דודתו שהיתה נוצריה שחיה בירושלים. המשיב סבר כי על פי הנתונים שמסר העותר בראיון שנערך לו במשרד הפנים אין להכיר בו כבן פלאשמורה. תמיכה לכך מצא גם בראיון שבו השתתפה הדודה, שבינתיים הלכה לעולמה. על פני הדברים לא ראינו כי ההחלטה של המשיב לעניין השתייכותו של העותר לבני הפלאשמורה נטולת בסיס ולא מצאנו להתערב בה. עם זאת העותר שוהה בישראל שנים רבות, למעלה מ-16 שנה, וכאן הוא בגר מנער.

בא-כוחו מבקש כי תינתן לו הזדמנות נוספת לשכנע את המשיב בדבר השתייכותו וזכאותו למעמד בישראל ואף לשכנע כי אין נשקף ממנו סיכון לציבור. בשל הרקע המיוחד ותקופת שהייתו כאן הבענו עמדתנו כי מן הראוי שתערך בדיקה מחודשת של בקשתו, והמשיב יתן לו הזדמנות לשימוע נוסף כדי לבסס טענותיו. לפיכך החלטנו כי המשיב ימנע מלגרש את העותר משך שלושה חודשים מהיום ותוך התקופה האמורה תינתן לו הזדמנות לשטוח טענותיו וראיותיו בפני אנשי משרד הפנים המוסמכים לכך.

בכפיפות לאמור העתירה נדחית.