בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2647/98
בפני: כבוד השופט א' גולדברג
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' דורנר
העותר ת: הלן מזרחי
נגד
המשיבים : 1. יעקב צבן - שופט חוקר
2.היועץ המשפטי לממשלה
3. חליל שרבאתי
4. מאיר נחמיה
5. חירות בע"מ
6. מוקי אברהם
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק-דין
1.העותרת, אלמנתו של נחום מזרחי ז"ל (להלן: המנוח), אשר נהרג באתר בניה כתוצאה מפגיעה בראשו, פנתה למשיב 1 בבקשה לחקור בסיבת מותו של המנוח. המשיב 1 החליט בתאריך 19.4.98, כי לאור מכלול הראיות שבפניו, יש מקום להשאיר לשקול דעתה של התביעה הכללית את שאלת הגשת כתב האישום נגד המשיבים 6-3 (להלן: המשיבים).
בעתירה שהוגשה בתאריך 28.4.98, עתרה העותרת להעמדתם לדין של המשיבים, בשתי טענות: הראשונה, מופנית כלפי המשיב 1, מדוע לא יבטל את החלטתו מתאריך 19.4.98 ויקבע כי יש להעמיד לדין את המשיבים בגין גרם מוות ברשלנות. והשניה, כלפי המשיב 2, היועץ המשפטי לממשלה, מדוע לא יגיש כתב-אישום נגד המשיבים.
2.כעולה מהעתירה, מבקשת העותרת כי המשיבים יועמדו לדין בגין גרימת מותו ברשלנות של המנוח. בכגון דא לא קבע המשיב 1 בהחלטתו כי אין להעמיד את המשיבים לדין, אלא ביקש להשאיר זאת לשיקול דעתה של התביעה הכללית. אך העותרת, כלל לא טרחה לפנות למשיב 2 כדי לברר אם בדעת התביעה להגיש כתב אישום נגד המשיבים, וממילא לא זכתה לתשובתו. תחת זאת, מיהרה העותרת והגישה, מספר ימים בלבד לאחר החלטתו של המשיב 1, עתירה לבית משפט זה. למותר לציין כי אם בדעת התביעה הכללית להעמיד את המשיבים לדין, אזי תהא העתירה שבפנינו מיותרת.
3.באמור לעיל חרגה העותרת מאחד הכללים הבסיסיים שהותוו בהלכה הפסוקה בנוגע לביקורת השיפוטית - מיצוי ההליכים בפני הרשות המוסמכת עובר לפנייה לבית-המשפט הגבוה לצדק. במקרה זה, היה על העותרת לפנות למשיב 2 ולבקש את התייחסותו בטרם תגיש את עתירתה. העתירה אינה בשלה, איפוא, לדיון בה, וראויה היא שתדחה מחמת היותה מוקדמת.
העתירה נדחית.
ניתן היום, ט' באייר תשנ"ח (5.5.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98026470.
L01