בג"ץ 2650/09 מיטראל בע"מ נ. שר החקלאות

העותרים הם עוסקים ישראלים ופלסתינאים העוסקים ביבוא מאוסטרליה של עגלים לישראל והכנסתם דרך המעברים לשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה. עתירתם תוקפת את מדיניות הממשלה הנוכחית האוסרת על העברה כלשהי של בקר חי מתחומי ישראל לרצועת עזה. לטענתם, הם נפגעו בעיסוקם ובפרנסתם בכך שנאסר עליהם להעביר לחבל עזה 462 עגלים המוחזקים על ידם כיום בישראל. כן הם מבקשים כי תותר הכנסה לרצועת עזה של 300 עגלים לכל הפחות מדי שבוע, כמכסה הומניטרית לתושבי הרצועה. את טענותיהם הם מבססים על מספר עילות: פגיעה בעיסוקם באופן בלתי סביר; צרכים הומניטריים של תושבי הרצועה; והתחייבות קודמת של המשיבים מספטמבר 2008 במסגרת עתירתם בבג"צ 4250/08 (להלן – העתירה הקודמת) לפיה תותר הכנסתם לרצועת עזה של 300 עגלים בשבוע לפחות כדי לספק את צרכי האוכלוסייה המקומית. על פי הטענה, על בסיס התחייבות זו, מחקו העותרים את העתירה הקודמת. על יסוד התחייבות זו גם ייבאו העותרים מחו"ל 462 עגלים, הממתינים במכלאה להעברה לעזה, וניזוקים עקב מעבר הזמן.

לטענת העותרים, השינוי במדיניות הממשלה, המונעת כיום כל העברה של עגלים מישראל לאזור הרצועה, הינה בלתי סבירה ופוגענית כלפיהם כעוסקים, וכן היא פוגעת באוכלוסייה המקומית שצרכיה ההומניטריים אינם נענים. יש בכך גם משום הפרת התחייבות שניתנה כלפיהם בעתירה הקודמת, שעל יסודה הסכימו למחיקתה.

לעתירה ביקש להצטרף עותר נוסף, מר צבי קימלמן, העוסק בגידול וסחר בבקר, הטוען כי המדיניות הממשלתית החדשה, האוסרת על העברת בקר לרצועת עזה, פוגעת קשות בעיסוקו. כן הוא טוען כי העותרים בעתירה זו נהגו כלפיו בחוסר תום לב בכך שהסתירו ממנו את עובדת הגשת העתירה, ואף הציגו עובדות לא נכונות בפני בית המשפט. לא ראינו לצרף את המבקש כבעל דין בעתירה, משבקשתו אינה עומדת בתנאים הנדרשים לצורך צירוף כזה.

המדינה בתשובתה בקשה לדחות את העתירה על הסף מחמת אי נקיון כפיים של העותרים, בשים לב לכך שאין בידיהם רשיון יבוא לרצועה ורשיונם מוגבל לאיזור יהודה ושומרון. לגוף הענין

היא טענה כי בהקשר המיוחד של הענין, העברת בקר חי מישראל לרצועה הינה סוגיה בעלת אופי מדיני-בטחוני. מאז ההידרדרות שחלה במישור היחסים בין ישראל להנהגה בעזה, ובעקבות מבצע "עופרת יצוקה", הוחלט להפסיק העברה של בקר חי מישראל לרצועה שהיתה נהוגה קודם לכן. עם זאת, מכסת המזון המועברת מישראל לרצועה עונה במלואה לצרכים ההומניטריים של האוכלוסיה המקומית, ובכלל זה במקום בקר חי שהועבר קודם לכן, מועבר לאזור בשר קפוא בכמות המספקת את הצורך, אשר נתאשר אף על ידי הגורמים המוסמכים באזור. אשר לעתירה הקודמת ולהצהרת המדינה במסגרתה כי מותרת העברה מישראל לרצועה של 300 עגלים לשבוע, טוענת המדינה כי אין מ דובר בהתחייבות שנתנה המדינה כלפי העתיד, אלא בתיאור מצב דברים שהיה נכון לעת מתן הודעתה, ובטרם מבצע "עופרת יצוקה". בהצהרה זו לא היתה כל כונה לקשור את המדינה להתחייבות עתידית כלשהי בנושא שהוא כל כולו תלוי-נסיבות, וקשור קשר הדוק לסוגיות בעלות אופי מדיני, ולמערכת היחסים של ישראל והרשות הפלשתינית. המדינה מוסיפה, כי העותרים אינם אחראים להיבט ההומניטרי של האוכלוסיה בעזה, והם מונעים על ידי אינטרס כלכלי מובהק, מה גם שהצרכים ההומניטריים של האוכלוסייה ברצועה נענים במלואם.

המדינה התייחסה בתשובתה גם להחלטת הממשלה 4559 מיום 22.3.09, בה נקבע כי יש להנחות את הגורמים העוסקים בסוגיית מעבר סחורות במעברים לרצועת עזה לאפשר העברה של מוצרי מזון ללא הגבלה לתושבי עזה מכל המקורות הרלבנטיים, לאחר שנבדק כי אכן יש בהם מוצרי מזון, וזאת במסגרת המאמצים ההומניטריים. הממשלה הינחתה אף להקפיד על בצוע החלטה זו.

המדינה מסבירה בתשובתה (פסקה 22) כי הכונה בהחלטה זו היתה להגדיל את רשימת מוצרי המזון שהכנסתם תותר לרצועה כדי לתת מענה לצרכי האוכלוסיה הפלשתינית, אולם לא היתה כונה להתעלם מהמדיניות הכוללת של ישראל שנקבעה בהחלטת הקבינט מיום 19.9.07 בעקבות השתלטות החמא"ס על הרצועה. על עמדה זו הצהיר מזכיר הממשלה, מר עובד יחזקאל. ב"כ המדינה ציינה עוד בטיעונה כי אין לשלול אפשרות שהמניעה הקיימת כיום ביחס להעברת בקר מישראל לרצועה תוסר בעתיד, עם שינוי נסיבות שיצדיק זאת.

נתנו דעתנו לעיקרי העתירה ולטענות הצדדים ובאנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, מהטעמים העיקריים הבאים:

סוגיית אופי המזון וסוגיו שהממשלה מתירה את העברתו מישראל לרצועת עזה לצורך אספקת הצרכים ההומניטריים של האוכלוסיה במקום היא בעיקרה ענין בעל אופי מדיני-בטחוני מובהק, הקשור קשר אמיץ במערכת היחסים הדינמית בין ישראל לרצועת עזה ולאיזור יהודה ושומרון. כלל הוא, כי בית משפט זה נמנע בדרך כלל מלהתערב בעניינים בעלי אופי מדיני-בטחוני מסוג זה. שאלת ההיתר להעברת בקר מישראל לעזה דרך המעברים נכללת בגידרה של מדיניות המתבססת על מערכת שיקולים בעלי אופי מדיני-בטחוני שהממשלה מופקדת על קביעתה ויישומה, ואין מקום להתערבות שיפוטית במדיניות זו בנסיבות הענין הנדון בפנינו.

מתשובת המדינה עולה כי עצירת ההעברה של עגלים חיים מישראל לרצועה אינה פוגעת באספקה השוטפת של מרכיבי מזון שונים לרצועה, ובכלל זה בשר קפוא, שנועד לספק את צרכיה הבסיסיים של האוכלוסיה בבשר.

העותרים, הטוענים לטעמים הומניטריים בבסיס עתירתם, מבקשים, לאמיתו של דבר, לקדם אינטרס כלכלי-עיסקי טהור וזו זכותם מכח הזכות לחופש העיסוק הנתונה להם. אלא שבמקרה זה מדיניות הממשלה, שיסודה בטעמים מדיניים-בטחוניים, המושפעת בחודשים האחרונים מהקצנת המתח הבטחוני בין ישראל לרצועת עזה, אינה מתירה הכנסת בקר חי לרצועה, אך מאפשרת הכנסת בשר מסוגים אחרים לאיזור זה, בכמות מספקת. לא מצאנו בנסיבות הענין כי מדיניות זו פוגעת פגיעה בלתי חוקתית בזכויותיהם של העותרים, והיא אינה מעמידה עילה להתערבותנו.

כן יש לציין, כי עמדתה של המדינה בעתירה הקודמת בדבר קיום היתר להעביר 300 עגלים בשבוע לרצועה אכן לא היוותה התחייבות לעתיד, אלא שיקפה עמדה באשר למצב שהיה קיים אותה עת, הנתון לשינוי עם השתנות הנסיבות בשטח. נסיבות אלה אכן השתנו בחודשים האחרונים והביאו לתמורות בדרך היישום של מדיניות התמיכה ההומניטרית של ישראל באוכלוסיה המקומית בעזה.

החלטת הממשלה 4599 אכן עשויה להתפרש כמסירה כל מגבלות שהוטלו בעבר ביחס להכנסת ציוד ומזון לרצועה. עם זאת, ניתנה לה פרשנות מצמצמת על ידי הגורם המוסמך מטעם הממשלה, ומכל מקום, היא אינה משקפת מחוייבות של הממשלה להזרים לרצועה כיום דוקא מזון מסוג מסוים.

על יסוד כל אלה, לא ראינו להתערב בעמדת המדינה.

העתירה נדחית.