פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
2657/07
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט נ' סולברג
העותרים:
1. עותמאן מנצור עלי מנצור
2. סלימאן יאסין מוחמד יאסין
נ ג ד
המשיבות:
1. ועדת המשנה לתכנון מקומי, מועצת התכנון
העליונה בית אל
2. ועדת המשנה לפיקוח, מועצת התכנון העליונה
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
ט"ו בחשוון התשע"ג
(31.10.2012)
בשם העותרים:
עו"ד מיכאל ספרד; עו"ד אבישר לב
בשם המשיבות:
עו"ד מיכל צוק-שפיר
פסק-דין
1.
ביום 29.03.2012 השתנה המצב החוקי בכל הנוגע להליכי רישוי בנייה מסוימים באזור. זאת, עם התקנתן של תקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים (רישוי בינוי חקלאי) (יהודה ושומרון), התשע"ב-2012. התקנות מסדירות את הנושא של קבלת רישיון להקמתם של מבנים חקלאיים. נראה, כי התקנות פותחות פתח לעותר 2 לקבלת רישיון להקמתו של מבנה חקלאי. זה למעשה הסעד אותו ביקש העותר 2 בעתירה שהוגשה לפני מספר שנים. העתירה הופנתה נגד סירוב ליתן לעותרים רישיון על פי המצב החוקי שהיה קיים לפני התקנתן של התקנות.
2.
בנסיבות המתוארות סבורים אנו שאין מקום לדון עתה בטענות המועלות בעתירה. העותר 2 רשאי להגיש בקשה לרישיון על פי המצב החוקי הקיים לעת הזו. היה ובקשתו תסורב יוכל הוא לעתור נגד ההחלטה החדשה שתתקבל בעניינו, תוך שנשמרות לו טענותיו שהועלו בעבר, על יסוד המצב החוקי הקודם. במלים אחרות, אין טעם לפצל את הטיעונים, מה גם שראוי כי העותר 2 ימצה את ההליכים בהקשר למצב החוקי הנוכחי.
יוער, כי ביום 15.09.2011 ניתן על ידינו פסק-דין חלקי שדחה את העתירה לגבי אחד משני המבנים אליהם היא התייחסה. מדובר בחלקה של העתירה הנוגע לעותר 1. המבנה האחר, שכבר נהרס ושמבוקש להקימו, הוא נושא חלקה של העתירה שלא נדחה בפסק-הדין החלקי. ככל שמדובר בחלק הנותר של העתירה, הרי היא נמחקת בזה והכל תוך שמירת טענותיו של העותר 2. לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ו בחשוון התשע"ג (31.10.2012),
בנוכחות באי-כוח בעלי הדין.
ה נ ש י א
ש ו פ ט
ש ו פ ט