פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 266/19 החברה המרכזית לקנביס בישראל בע"מ נ. המחלקה לקנאביס רפואי ,אג

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · רישיון לעיבוד קנאביס רפואי ושימועעתירה מנהלית לבג"ץ נגד יחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים עתרו נגד דחיית בקשתם לרישיון להקמת מפעל לעיבוד קנאביס רפואי ללא נימוק ותוך שלילת זכות השימוע. לאחר שהיק"ר אפשרה להם להעלות טענותיהם בכתב והסעד הושג, קבע בית המשפט כי העתירה מיצתה את עצמה. העתירה נמחקה מחמת אי מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים, ללא צו להוצאות.

העובדות

העותרים הגישו בקשה לרישיון להקמת מפעל לעיבוד צמחי קנאביס רפואי, ונדחתה בהחלטת היק"ר מיום 17.9.2018 לנוכח חוות דעת שלילית של משטרת ישראל. לאחר פנייה ליק"ר שלא נענתה בזמן, הוגשה העתירה. במהלך ההליך נמסר לעותרים כי עומדת להם אפשרות להעלות טענותיהם בכתב, והעתירה נמחקה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את היק"ר לנמק את החלטתה לדחות בקשה לרישיון להקמת מפעל לעיבוד קנאביס רפואי?
  2. 2.האם יש לאפשר לעותרים להשמיע טענותיהם בטרם תידחה בקשתם לרישיון?
  3. 3.האם יש למחוק עתירה שהושגה מטרתה ושקיים בגינה סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים?

הלכות

  1. 1

    עתירה שהסעד המבוקש בה הושג מיצתה את עצמה ואינה מזכה בצו.

    ״העתירה מיצתה אפוא את עצמה, ומשכך לא מצאנו לנכון ליתן צו כמבוקש.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רישיון
  • קנאביס רפואי
  • שימוע
  • מיצוי הליכים
  • סעד חלופי
  • עתירה מנהלית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

266/19

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט מ' מזוז

כבוד השופט י' אלרון

העותרים:

1. החברה המרכזית לקנאביס בישראל בע"מ

2. אביתר גלאם

נ ג ד

המשיבה:

המחלקה לקנאביס רפואי, אגף הרוקחות, משרד

הבריאות

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרים:

עו"ד יובל גלאון; עו"ד ענבר

טל

בשם המשיבה:

עו"ד לירון הופפלד

פסק-דין

השופט נ' סולברג :

1.

עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים להורות ליחידה לקנאביס רפואי באגף הרוקחות במשרד הבריאות (להלן: היק"ר ) ליתן טעם, מדוע לא ינתן להם רישיון להקמת מפעל לעיבוד צמחי קנאביס רפואי, ומדוע לא יתאפשר להם להשמיע את טענותיהם בטרם תידחה בקשתם לרישיון.

2 .

העותרים הגישו ליק"ר בקשה לקבלת רישיון להקמת מפעל לעיבוד צמחי קנאביס רפואי. בהחלטת היק"ר מיום 17.9.2018 – נדחתה בקשתם, "וזאת לנוכח חוו"ד שלילית של משטרת ישראל (הנדרשת עפ"י החלטת ממשלה 1587), כי קיים מידע הפוסל את אפשרות מתן האישור" . משנדחתה בקשתם, פנו העותרים ביום 6.12.2018 ליק"ר, והלינו על כך שההחלטה שניתנה בעניינם לא נומקה, ועל כך שלא התאפשר להם לשטוח את טענותיהם, טרם נתינתה. בחלוף כחודש-ימים, ומשפנייתם לא נענתה – הוגשה העתירה שלפנינו.

3.

ביום 7.3.2019 הגישה היק"ר תגובה מקדמית מטעמה, ובמסגרתה טענה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. הטעם לדבר – העתירה הוגשה זמן קצר לאחר שנשלחה פניית העותרים ליק"ר, ובטרם היה סיפק ליק"ר להשיב. היק"ר הוסיפה, כי לאחר הגשת העתירה נענתה פניית העותרים, תוך שנמסר להם כי עומדת להם אפשרות להעלות את טענותיהם לפניה בכתב. לחלופין, טענה היק"ר, כי דינה של העתירה להימחק על הסף "מחמת קיומו של סעד חלופי, בדמות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים" .

4.

נוכח האמור בתגובה המקדמית מטעם היק"ר, הגישו העותרים ביום 13.3.2019 'בקשה למתן צו מוחלט'. בבקשתם טענו העותרים, "כי העתירה דנא השיגה את מטרתה [..] וניתנה להם [לעותרים – נ' ס'] האפשרות הבסיסית להישמע" . יחד עם זאת, ועל אף שהושגה מטרתם – גורסים העותרים, כי בנסיבות שנוצרו, יש ליתן צו מוחלט שבמסגרתו יקבע מועד עריכת השימוע.

5.

כעולה מבקשת העותרים, הסעד המבוקש בעתירה אכן הושג. העתירה מיצתה אפוא את עצמה, ומשכך לא מצאנו לנכון ליתן צו כמבוקש. בתגובת המשיבה נמסר על קבלת התייחסות העותרים באשר לאופן מימוש הליך השימוע, ועל כך שהגורמים המוסמכים בוחנים זאת עתה. בהתחשב בזמן הרב שחלף מעת שהעותרים פנו בבקשה להישמע, יש לקוות שהשימוע כהלכתו ימוצה בהקדם.

6.

משלא מוצו ההליכים על-ידי העותרים כנדרש, ומחמת קיומו של סעד חלופי על דרך של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, נמחקת העתירה בזאת.

בנסיבות העניין, לא נעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י' באדר ב' התשע"ט (17.3.2019).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עתירה שהסעד המבוקש בה הושג מיצתה את עצמה ואינה מזכה בצו.