בג"ץ 2663/02 אברהם לשצינסקי -עו"ד נ. הועד המחוזי של לשכת עו"ד- ת"א

בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין הרשיע את המערער בעבירות לפי סעיפים 53 ו-61(1) של חוק לשכת עורכי הדין. ההתנהגות שבגינה הורשע היא מסירת עדות שאינה אמת בהליך של קובלנה פלילית פרטית בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. בית הדין המחוזי לא האמין להסברי המערער שהעיד בפניו ולפיכך קבע כממצא שבעדותו מסר המערער ביודעין פרטים שאינם אמת כאשר תיאר ביקור שלו אצל רופא בעקבות התקיפה, שלטענתו יריבו תקף אותו. בית הדין המחוזי גזר על המערער עונש של שנה השעיה על תנאי. על הרשעתו זו ערער המערער בפני בית הדין הארצי ואילו לשכת עורכי הדין ערערה על קולת העונש.

בית הדין הארצי דחה את ערעור המערער על ההרשעה והחמיר בעונשו של המערער בהעמידו אותו על 4 חודשי השעיה.

צדק

בית הדין למשמעת בקבעו כי אמות המידה להרשעה בהליך משמעתי אינן זהות להרשעה בעבירה פלילית של עדות שקר. משדחה בית הדין את טענת המערער כי עדותו נמסרה מתוך בלבול בלבד, הרי די בכך כדי לקבוע כי נעברה על ידו עבירת משמעת כאשר העיד ביודעין דברים שאינם אמת. נוכח אופייה של ההרשעה, אין לומר כי העונש שהטיל בית הדין הארצי על המערער החמיר עמו יתר על המידה.

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור הן על ההרשעה והן על העונש. ההשעיה תיכנס לתוקפה ביום 1.12.2002.