בג"ץ 2666/04 אמיר אנטילי ואח' נ. שר הפנים

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.העותרים מבקשים סעד שעניינו השלמת הליכי איחוד משפחה בין העותר, אזרח ישראל, והעותרת, תושבת השטחים.

2.העותרים נישאו זה לזו בשנת 1999. ביום 3.9.00 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות בישראל. ביום 18.2.01 אושרה הבקשה וניתן לעותרת רשיון שהייה ארעי מסוג א/5 למשך שנה. ביום 16.9.02, כמחצית השנה לאחר פקיעת רשיון השהייה, הגישו העותרים בקשה להארכת תוקף הרשיון. לצורך הארכה כאמור, הם נדרשו להוכיח מרכז חיים בישראל ולצרף מסמכים המבססים טענה זו. משהעותרים לא בססו בהוכחות מספיקות את טענתם כי מרכז חייהם הוא בישראל, בקשתם להארכת תוקף הרשיון נדחתה ביום 25.2.04.

3.בהמלצת בית המשפט, ובלא להידרש להיבטים המשפטיים ומטעמים הומניטריים, הסכימו המשיבים, לפנים משורת הדין, ליתן לעותרים הזדמנות נוספת להוכיח קיומו של מרכז חיים בישראל בשנים 2002-04 כתנאי לחידוש רשיון הישיבה מסוג א/5 לעותרת. הסכמה זו מותנית בכך שהעותרים יגישו בתוך 30 ימים את המסמכים הנדרשים לצורך כך. כן הודיעו המשיבים כי לאחר קבלת המסמכים כאמור, תתן הרשות בתוך 3 חודשים את החלטתה באשר לחידוש מעמדה של העותרת על דרך הענקת רשיון ישיבה מסוג א/5. כן התחייבו המשיבים שלא להרחיק את העותרת מישראל עד למתן החלטה כאמור. המשיבים הדגישו בהודעתם כי דרך הפעולה המוצעת על ידם מותנית בכך שלא יחול שינוי של ממש בנסיבות, כגון שתיווצר מניעה בטחונית או פלילית, ובכפוף לשיתוף פעולה מלא של העותרים בתהליך הבירור והבדיקה של העובדות הרלבנטיות.

4.דרך הפעולה המוצעת על ידי המשיבים נראית לנו הולמת את נסיבות הענין ואנו מאמצים אותה. לאור האמור, אין עוד מקום להותיר את העתירה בעינה, משהיא התייתרה.

העתירה נמחקת, איפוא, לאור האמור לעיל.