בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2670/98 - א'
בפני: המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' דורנר
העותרים : 1. בנימין ידידה הלמן
2.אוהביה אליהו הלמן
3. חמדה הלמן
4. תמר הלמן
נגד
המשיבים : 1. בית-הדין הרבני האזורי בירושלים
2.הרב אליהו עצור, אב בית-הדין הרבני
האזורי בירושלים
3. מרדכי הלמן
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
פסק-דין
לעותרים - עותרים 3-1 קטינים, העותרת 4 אימם ואפוטרופוסיתם - טענות כנגד החלטות בית-הדין הרבני האזורי בירושלים (המשיב 1), שניתנו, חלקן במעמד צד אחד בהרכב חסר בראשות אב בית הדין, הרב אליהו עצור (המשיב 2), וחלקן במעמד צד אחד, בדן יחיד - המשיב 2, והנוגעות לחיובים של המשיב 3 לעותרת 4 על-פי הסכם הגירושין
ביניהם, ולהסדרי ראייה ואחזקת ילדים (העותרים 3-1).
העותרים לא פנו בנוגע להחלטות אלו בערעור לבית הדין הרבני הגבוה, אלא פנו היישר לבית משפט זה בטענות על משוא פנים, פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי ובזכות השימוע מצד המשיב 2, על כך שלא הייתה סמכות לבית-הדין הרבני לדון בענייני הסדרי ראייה ואחזקת ילדים בדן יחיד, ועל כך שבאופן כללי בית-הדין הרבני אינו מוסמך לדון בענייני הסכם הגירושין בין העותרת 4 והמשיב 3, כיוון שבית הדין לענייני משפחה הינו היחיד המוסמך לדון בעניין זה.
הכלל הוא כי יש למצות את ההליכים בפני הרשות המוסמכת עובר לפניה לבית המשפט הגבוה לצדק. משכך, משלא פנו העותרים לבית הדין הרבני הגדול, נמצא כי עתירתם הינה מוקדמת.
אשר-על-כן, אנו דוחים את העתירה על הסף.
ניתן היום, טז' באייר תשנ"ח (12.5.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש
ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98026700.
L01