בג"ץ 2687/06 אריג' רביע נ. מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון,אלוף יאיר

הנשיא א' ברק:

עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי נורה למשיבים לתקן את תוואי גדר הביטחון שבסמוך ליישוב הישראלי הר-גילה ולעיר הפלסטינית בית-ג'אלה כך שבית המלון שבבעלות העותרים, מלון "אברסט", יוותר בצידה ה"ישראלי" של גדר הביטחון.

1.העותרים הינם בעלי מלון "אברסט" הבנוי על אדמות המשפחה בשיפולים המזרחיים של הר גילה (להלן – בית המלון). בית המלון משמש גם כאולם אירועים ומסעדה. בית המלון והמבנים הסמוכים לו נמצאים בתחומי האזור, ומתגוררים בהם תושבים פלסטינים. תוואי גדר הביטחון באזור זה מקיף את היישוב הישראלי הר-גילה, במרחק של כמאה מטר מבתי היישוב הקיצוניים. הגדר עוברת בין בית המלון והמבנים הסמוכים לו לבין בתי היישוב הר-גילה ובית ספר שדה הר-גילה הנמצא ביישוב, כך שבית המלון והמבנים הסמוכים לו נותרים בצידה הפלסטיני של הגדר.

2.העותרים מבקשים כי נורה על תיקון תוואי הגדר כך שבית המלון ייכלל בצידה הישראלי. לטענתם, קיימים קשרים רבים בין העותרים ובית המלון שבבעלותם לבין ישראל בכלל והיישוב הר-גילה בפרט. מרבית אורחי המלון והמסעדה הינם ישראלים, יהודים וערבים, וכן תיירים המגיעים אל בית המלון משטח ישראל. בנוסף, בית המלון קשור בקשרי מסחר עם ספקי מזון וספקי שירותים אחרים הנמצאים בישראל. בנסיבות אלה, ניתוק הגישה הישירה לבית המלון מישראל יפגע פגיעה קשה בפעילות העיסקית של בית המלון ובפרנסתם של העותרים. העותרים מקיימים קשרים הדוקים גם עם היישוב הר-גילה הסמוך לבית המלון. לעותרים אישורי כניסה קבועים ליישוב, והם מקיימים קשר רצוף עם תושביו. כל סכנה ביטחונית לא נשקפת ליישוב מהכללתם של העותרים בצידה ה"ישראלי" של הגדר. תושבי היישוב אף שוכרים מעת לעת את שירותי בית המלון שבבעלות העותרים. אספקת המים לבית המלון נעשית באמצעות קו מים מהיישוב, ושירותים טלפוניים של חברת בזק לבית המלון ניתנים באמצעות קו טלפון הנמשכים מהיישוב. לעותרים גם חלקת קרקע בה נטועים עצי פרי אשר נותרת בצידה ה"ישראלי" של הגדר. בנסיבות אלה, מן הראוי לכלול את בית המלון בצידה ה"ישראלי" של גדר הביטחון.

3.המשיבים מבקשים כי נדחה את העתירה. הם עומדים על כך שתוואי גדר הביטחון באזור היישוב הר-גילה תוכנן כך שלא יכלול בצידו ה"ישראלי", במרחב התפר, תושבים פלסטינים – הן חלק מהעותרים, והן תושבים פלסטינים נוספים המתגוררים בסמוך אליהם. זאת, על מנת למנוע פגיעה קשה במרקם חייהם של התושבים הפלסטינים באזור אשר זיקות מרקם החיים שלהם מחייבות גישה יומיומית לעיר בית לחם ולשאר שטחי האזור. המשיבים מציינים כי תושבים פלסטינים המתגוררים בשכנות לעותרים הביעו את התנגדותם להיכלל בצידה ה"ישראלי" של הגדר. יצירת "מובלעת" מעין זו שמבקשים העותרים אף תקשה על פעילות כוחות הביטחון. לבסוף, המשיבים מציינים כי שינוי תוואי הגדר כמבוקש על-ידי העותרים יחייב פגיעה באדמות פרטיות של תושבים פלסטינים. המשיבים עומדים על כך כי כניסתם של העותרים למקרקעין שבבעלותם שיוותרו בצד ה"ישראלי" של הגדר, כמו גם כניסתם לתחומי היישוב הר-גילה, תתאפשר, בעזרת היתרים מתאימים, באמצעות שער הכניסה ליישוב הר-גילה, מכיוון מזרח. בנוסף, בניית גדר הביטחון תיעשה באופן שלא יפגע באספקת שירותי המים והחשמל. בנסיבות אלה, עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות.

4.לאחר שמיעת טענות הצדדים, ולאחר שעיינו בחומר שהונח לפנינו, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות. אכן, מוכנים אנו להניח כי הקמת הגדר בתוואי הנוכחי תפגע בעותרים. אולם, העתקת תוואי הגדר דרומה תותיר תושבים אחרים המתגוררים בסמוך אליהם ב"מרחב תפר" ותפגע במרקם חייהם. הסטת התוואי אף תגרור פגיעה באדמות פרטיות של תושבים פלסטינים. בנסיבות אלה, לא מצאנו עילה להתערב בשיקול דעתו של מפקד האזור, לפיו האיזון בין השיקולים השונים בעניין זה מצדיק את בניית הגדר בתוואי הנוכחי. אין לומר שעמדתו זו של מפקד האזור היא בלתי מידתית. לפיכך, העתירה נדחית.

ה נ ש י א

השופט א' ריבלין:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט ס' ג'ובראן:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.