פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 269/05
- א'
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט א' רובינשטיין
העותרת:
הרשימה הדרוזית המאוחדת
נ ג ד
המשיבים:
1. פרקליטות
מחוז חיפה
2. כב' השופט מיכה לינדנשטראוס, נשיא בית
המשפט המחוזי חיפה
3. עלי הזימה
4. רפיק נסרה
5. סוהיל ח'ורי
6. חנא חזאן
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת: עו"ד ד' קשקוש
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
1.עתירה זו עניינה בקשת העותרת כי בית משפט זה יורה לפרקליטות מחוז חיפה לעתור להקדמת דיון בבית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 1764/04 הזימה ואח' נ'
מדינת
ישראל וע"פ 1694/04 מדינת ישראל נ' עלי הזימה ואח' , שבהם המשיב 3 הוא מערער בזה ומשיב בזה, וכן כי יורה לנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה על הקדמת דיון כאמור.
2.על פי הנטען, המשיב 3 נבחר ביום 7.9.04 לתפקיד ראש המועצה המקומית אבו סנאן, אך ב- 31.10.04 הושעה בשל הרשעתו בבית משפט השלום בעבירה שיש עמה קלון בתיק הפלילי נשוא הערעורים. ההרשעה (יחד עם אחרים) היתה בשני שלבים שסופם הכרעת דין משלימה ב- 14.7.04, וגזר הדין ניתן ב- 31.10.04. במהלך התקופה בה כיהן המשיב 3 כראש מועצה קוימו נגדו הליכים מטעם העותרת בבית משפט זה ובבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, שסופם החלטה מיום 31.10.04 שלפיה הושעה המשיב 3 כאמור מתפקידו כראש מועצה, לפי סעיף 20 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) תשל"ה-1975.
3.על פסק הדין הפלילי הוגשו - כאמור וכנטען - ערעורים לבית המשפט המחוזי הן מטעם המדינה (ב-14.11.04) והן, לאחר מכן - מטעם המשיב 3 (ב-8.12.04). מועד שמיעת הערעורים שכנטען נקבע תחילה ל-12.12.04, נדחה ל-24.2.05, הוקדם ל-30.12.04, ונדחה שוב, על פי בקשות מטעם המשיב 3 בהסכמת המדינה, ל-24.2.05.
4.בעתירה נטען כי אין זה סביר שדיונים בעבירות שחלקן בוצעו ב-1993, ושההליכים בהם נמשכו מאז פתיחת חקירה ב-1998, דרך הגשת כתב אישום ב-2001 ומתן גזר דין ב-2004, לא יסתיימו במהרה, ונודעת חשיבות מבחינת האינטרס הציבורי לכך שלמועצת אבו סנאן יהיה ראש מועצה כראוי.
5.דין עתירה זו להידחות על הסף, מטעם זה: אין זה מדרכו של בית משפט זה בשבתו כבג"ץ, ואף לא מדרכה של ערכאת ערעור, להתערב ככלל בניהולם של הליכים שיפוטיים בערכאות השונות וביומני בית המשפט; ראו המ' 73/55 פיין נ' בנק א"י בריטניה , פ"ד ט' 574 (מ"מ הנשיא ש"ז חשין והשופט - כתארו אז – מ' זילברג); בג"ץ 588/87 הלפרין נ'
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים , פ"ד מא(4) 683, 701, 702 (הנשיא מ' שמגר); רע"א 3831/99 מאי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט י' טירקל). לשם התערבות כזאת צריך שיתקיימו נסיבות קיצוניות ביותר או שיוכחו טענות בדבר שרירות לב, ואלה אף אלה אינן מתקיימות כלל בענייננו, וגם לא נטענו. במקרה דנן מדובר בערעורים שהוגשו בנובמבר-דצמבר 2004 ושמיעתם (שנקבעה תחילה על-ידי בית המשפט למועדים בדצמבר 2004) נקבעה כאמור ל-24.2.05. אף לגופה אין דחיה זו, עם כל אי הנוחות הציבורית שמצביעים עליה העותרים, מגבשת עילה להתערבות, וחזקה על בית המשפט הדן בתיק כי הוא מנהל את יומנו לפי הצרכים והאפשרויות, מתוך רצון לסיים את הדיונים בהקדם האפשרי. לפיכך אנו דוחים את העתירה.
ניתן היום, כ"ט בטבת תשס"ה
(10.1.05).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש
ו פ ט