בג"ץ 2692/18 רגבים נ. שר הבטחון

השופט ג' קרא :

1.

עניינה של העתירה במבנה בית ספר (להלן: המבנה ) שנבנה בכפר המצוי בשטחי C באזור, ללא היתר בניה ובניגוד לחוקי התכנון והבניה.

2.

בעתירה מבקשת העותרת להורות למשיבים 3-1 לנמק מדוע אינם נוקטים בכל הפעולות הנדרשות להוצאה ומימוש של צווי הפסקת עבודה והריסה ביחס למבנה וכן למסור את פרטי המחזיק או מבצע הבנייה על מנת שניתן יהיה לצרפו כמשיב 4 לעתירה (להלן: המחזיק ). כן ביקשה העותרת צו על תנאי שיורה למחזיק במבנה לנמק מדוע לא יימנע מביצוע כל פעולת בניה או כל פעולה המסייעת לבניית המבנה, לרבות חיבור לתשתיות מים וחשמל, מדוע לא ימנע כל שימוש במבנה וכן מדוע לא יימנע מביצוע כל פעולה משפטית לגבי המבנה, לרבות מכירה, השכרה או הענקת זכויות מכל סוג שהוא, בתמורה או שלא בתמורה.

בנוסף, התבקש בית משפט זה ליתן צו ביניים בגדרו יורה למחזיק או למי מטעמו המבצע את פעולות הבניה, לעצור את המשך פעולות הבניה והעבודות במבנה ולמנוע את השימוש במבנה עד למתן פסק דין סופי בעתירה זו.

כן התבקש מתן צו ארעי נגד המחזיק או מי מטעמו המורה לו להפסיק לאלתר את עבודות הבניה ולהימנע מהמשך שימוש במבנה עד למתן הכרעה בבקשה למתן צו ביניים, בשל הסיכון הבטחוני לנוכח קרבת המבנה ליישובים במקום.

העותרת ביקשה גם כי המשיבים יחוייבו בהוצאותיה ובשכר טרחת עו"ד, משלטענתה נמנעים הם מליתן

מענה ענייני, או בכלל, לפניותיה, בניגוד לדין, ומגישים את תגובתם רק לאחר שהיא נאלצת לפנות לבית משפט זה.

3.

ביום 6.11.2018 הגישו המשיבים 3-1 את תגובתם המקדמית לעתירה ולצו הביניים (להלן: התגובה ) ונקבו בשמו של מחזיק המבנה. לטענתם, פעלה המדינה להוצאה ולמימוש צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה באופן מיידי ובשל כך אף עתר המחזיק עצמו לבית משפט זה. במסגרת עתירתו ניתן, ביום 9.9.2017, צו ארעי האוסר על ביצוע הריסת המבנה עד להחלטה אחרת (בג"ץ 7021/17 צאלח נ' היחידה המרכזית לפיקוח באיו"ש ). ובהמשך, אך זה מכבר ביום 28.10.2018, נמחקה עתירת המחזיק וניתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה יוכל המחזיק להגיש בקשה להיתר והצעת תוכנית ללשכת התכנון בתוך 14 ימים וכי ככל שהבקשות תוגשנה בזמן הנקוב, לא ייאכף צו ההריסה עד להמצאת החלטה סופית של הרשות בעניינו. והכל – בכפוף לכך שלא תתבצע בניה נוספת ולא יהיה שינוי במתכונת השימוש במבנה ומבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בהפעלת סמכות המשיבים ככל שמדובר במבנים מסוכנים.

4.

על רקע זה ביקשו המשיבים 3-1 לדחות את העתירה על הסף. נטען כי משניתנה החלטה בעתירת המחזיק, המשך פעולות האכיפה יהיה בכפוף לאמור בה והעתירה כאן התייתרה במתכונתה הנוכחית. בנוסף, נטען כי גם אלמלא ניתנה כבר החלטה בעניין המבנה נשוא העתירה, לא היתה עילה להתערבותו של בית משפט זה באשר לאופן אכיפת דיני התכנון והבניה משום שרשויות האיזור

נקטו הליכי פיקוח ואכיפה רבים ובאופן מיידי בהתאם לסמכויותיהן על מנת להתמודד עם הבינוי הבלתי חוקי, ואלו החלו לפני מועד הגשת העתירה כאן וללא כל קשר אליה, וכן כי במועד הגשת העתירה היו המשיבים 3-1 מנועים מביצוע צווי ההריסה שכן עתירת המחזיק טרם התבררה. לפיכך ולנוכח היקפו הרחב של שיקול הדעת המסור לרשויות בכל הנוגע לאכיפת דיני התכנון והבניה, אין עילה להתערבות בית משפט זה. מעבר לכך, נטען, כי בית משפט זה אינו נדרש לעתירה המעלה שאלות תיאורטיות.

5.

דין העתירה להידחות על הסף.

6.

צו הפסקת עבודה ביחס למבנה הוצא ביום 19.4.217 עוד לפני פנייתה הראשונה של העותרת בעניין זה, שנעשתה ביום 26.4.217 (סעיף 7 לתגובה וסעיף 14 לעתירה). מאז, ועוד לפני שהוגשה העתירה שלפנינו, נוהלו הליכים והרשויות נקטו פעולות אכיפה להפסקת עבודות הבניה ולהריסת המבנה (כמפורט בהרחבה בסעיפים 24-6 לתגובה) לאורך כל התקופה, עד למתן הצו הארעי על ידי בית משפט זה, ביום 9.9.2017, בעתירתו של מחזיק המבנה. לפיכך, ובהינתן המתווה האמור בפסק דינו של בית משפט זה בעתירתו של המחזיק, התייתרה העתירה שלפנינו ואין כל הצדקה או טעם לדון בה.

7.

העתירה ועמה הבקשה לצו ביניים, נדחית, אפוא. לא ניתן צו להוצאות.