החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2696/97 אוליבר ריבה נ. שר הבריאות

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרת פנתה לשר הבריאות בבקשה להוציא צו בעניין תרופות לטרשת הנפוצה ולאפשר לה עיון וטעון, ולא קיבלה מענה. בית המשפט קבע כי לפי חוק תיקון סדרי המינהל יש לעובד ציבור 45 ימים להשיב, ולכן העתירה, שהוגשה כחודש לאחר הפנייה הראשונה, מוקדמת. העתירה נדחתה.

העובדות

העותרת ביקשה מהמשיבים להוציא צו בעניין תרופות למחלת הטרשת הנפוצה, לאפשר לה לעיין בטיוטת הצו ולתת לה זכות טעון. בא-כוחה פנה בכתב לשר הבריאות פעמיים, ב-2.4.97 וב-11.4.97, ולא נענה. העתירה הוגשה ב-4.5.97.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם עתירה שהוגשה לפני שחלפה תקופת המענה הסבירה לפנייה לשר הבריאות מוקדמת ודינה להידחות?

הלכות

  1. 1

    עתירה שהוגשה כחודש לאחר הפנייה הראשונה לעובד ציבור, בטרם חלפו 45 הימים הקבועים לחובת המענה, היא עתירה מוקדמת ודי בכך לדחייתה.

    ״זוהי עתירה מוקדמת, ודי בכך כדי לדחות את העתירה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה מוקדמת
  • 45 ימים
  • זכות טעון
  • טיוטת הצו
  • שר הבריאות
  • סדרי המינהל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"צ 2696/97

בפני:

כבוד

הנשיא א' ברק

כבוד

המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט י' זמיר

העותרת:

אוליבר

ריבה

נ

ג ד

המשיבים:

1.

שר הבריאות

2.

ממשלת ישראל

3.

קופת החולים הכללית

4.

טבע - תעשיות פרמבצבטיות בע"מ

5.

מדיקסון בע"מ

6.

אגיס תעשיות בע"מ

7.

פרופ' אלדד מלמד

בשם העותרת:

עו"ד

אלי פישר

עתירה

למתן צו ביניים, צו על-תנאי וצו החלטי

ה

ח ל ט ה

1.

העותרת מבקשת שבית המשפט יצווה על המשיב 1 (שר הבריאות) ועל המשיבה 2 (ממשלת ישראל) כדלקמן:

א.

להוציא צו בעניין תרופות מסויימות למחלת הטרשת הנפוצה;

ב.

לאפשר לעותרת לעיין בטיוטת הצו;

ג.

לתת לעותרת זכות טעון בנוגע לצו זה לפני שיוצא.

2.

בא-כוח העותרת כתב בעניין זה אל המשיב 1 ביום 2.4.97. משלא נענה, כתב אל המשיב 1 פעם נוספת ביום 11.4.97. כשלא נענה אף הפעם, הגיש עתירה זאת ביום 4.5.97.

3.

צריכה אמת להאמר שהמכתבים של ב"כ העותרת אל המשיב 1 אינם בהירים לגמרי. נראה מהם כי נוסח הצו המתגבש במשרד הבריאות מוכר לב"כ העותרת, לפחות באופן כללי, ואין הוא מבקש אלא הזדמנות להעלות טענות נגד נוסח זה "בשיחה עמך בלשכתך". אם אמנם זו בקשתו, שאלה היא מדוע לא יעלה את טענותיו על הכתב, שהרי בדרך כלל זכות הטעון, מקום שהיא קיימת, אינה מחייבת לאפשר טעון בעל-פה, אלא היא מחייבת לאפשר טעון בכתב.

4.

מכל מקום לפי החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) התשי"ט1958-, חובה על עובד ציבור להשיב לפניה בכתב תוך 45 ימים, ובנסיבות מסויימות, המפורטות בחוק זה, המועד עשוי להתארך. במקרה זה, אף שמדובר בעניין מורכב, נחפז ב"כ העותרת והגיש את העתירה לבית המשפט כחודש ימים לאחר שכתב לשר בפעם הראשונה. זוהי עתירה מוקדמת, ודי בכך כדי לדחות את העתירה.

העתירה נדחית.

ניתן

היום, כ"ט בניסן תשנ"ז (6.5.97).

ה נ ש י א

המשנה לנשיא

ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97026960.

I03

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97026960.

I03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עתירה שהוגשה כחודש לאחר הפנייה הראשונה לעובד ציבור, בטרם חלפו 45 הימים הקבועים לחובת המענה, היא עתירה מוקדמת ודי בכך לדחייתה.