פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2698/06 חיים עובדיה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ראיות · חסיון לטובת הציבור על פי תעודת שרעתירה לגילוי ראיות חסויות לבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, שאינו מיוצג, עתר לבית המשפט העליון לגילוי ראיות חסויות שהחסיון בהן הוצא לטובת הציבור. נקבע כי הערכאה המוסמכת לדון בכך היא בית המשפט הדן בדבר, שבענייננו הוא בית המשפט המחוזי, ולכן אין צורך בהגשת העתק לבית המשפט העליון. העתירה נדחתה.

העובדות

העותר, שאינו מיוצג, הגיש לבית המשפט העליון עתירה לגילוי ראיות חסויות. המשיבה הבהירה כי מדובר בחסיון לטובת הציבור על פי תעודה של השר לביטחון פנים, שהוגשה בתיק פלילי תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי. העותר הגיש במקביל עתירה דומה לבית המשפט המחוזי, שנדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.איזו ערכאה מוסמכת לדון בעתירה לגילוי ראיה כאשר החסיון הוצא לטובת הציבור?

הלכות

  1. 1

    הערכאה המוסמכת לדון בעתירה לגילוי ראיה שהחסיון בה הוצא לטובת הציבור היא בית המשפט הדן בדבר, ולא בית המשפט העליון

    ״הערכאה המוסמכת לדון בעתירה לגילוי ראיה כאשר החסיון הוצא לטובת הציבור היא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חסיון לטובת הציבור
  • גילוי ראיות חסויות
  • תעודת חסיון
  • פקודת הראיות
  • בית המשפט הדן בדבר
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

2698/06

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת מ' נאור

העותר:

חיים עובדיה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

עתירה למתן צו על תנאי

העותר:

בעצמו

בשם המשיבה:

עו"ד רננה קידר

פסק-דין

השופטת מ' נאור :

העותר, שאינו מיוצג, הגיש לבית משפט זה עתירה "לגילוי ראיות חסויות". מתוך העתירה לא היה ברור האם העותר תוקף חסיון שניתן "לטובת המדינה" או שמא חסיון שניתן "לטובת הציבור". בהחלטתי מיום 27.3.2006 הורתי למשיבה להבהיר, על פי הנתונים שבידה, על מה נסובה העתירה.

מתגובת המשיבה עולה כי מדובר ב"חסיון לטובת הציבור" על פי תעודה שהוציא השר לבטחון פנים. המשיבה הודיעה כי תעודת החסיון הוגשה כראיה בתיק הפלילי שמתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד העותר ואחרים. כמו כן הודיעה המשיבה כי העותר הגיש במקביל גם לבית המשפט המחוזי עתירה לגילוי ראיות חסויות, וכי עתירה זו נדחתה.

אכן הערכאה המוסמכת לדון בעתירה לגילוי ראיה כאשר החסיון הוצא לטובת הציבור היא "בית המשפט הדן בדבר" (סעיף 45 לפקודת הראיות) ובענייננו בית המשפט המחוזי ולא היה צורך כי העותר יגיש "העתק" מעתירתו גם לבית משפט זה.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ה ניסן, תשס"ו

(23.4.2006).

ש ו פ ט ת ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הערכאה המוסמכת לדון בעתירה לגילוי ראיה שהחסיון בה הוצא לטובת הציבור היא בית המשפט הדן בדבר, ולא בית המשפט העליון