בג"ץ 2713/08 נטליה סבצ'נקו נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בהליך שבכותרת.

1.

העתירה מופנית כנגד הודעת המשיב לעותרת – שמעמדה בישראל אושר מתוקף נישואיה לאזרחי ישראלי - כי לאור הצהרתה והצהרת בן זוגה כי אינם חיים יחד והודעתו החד משמעית של בן זוגה כי בכוונתו להתגרש, לא מאושר המשך שהייתה של העותרת בישראל ועליה לצאת את הארץ. בבקשה לפטור מאגרה נטען כי המבקשת גרה לבד ואין לה אף בן משפחה בישראל. אין לה חסכונות ורכושה נשאר בדירת בעלה. בתצהיר משלים שהגישה הצהירה העותרת כי אין לה חשבון בנק בישראל ואין לה נכסים מכל סוג שהוא. עוד צוין בתצהיר המשלים כי העותרת הינה בעלת 50% מחברה בשם "סטודיאו לעיצוב גוף ונפש לנצח" וכי בא-כוח החברה קיבל על עצמו את ייצוגה ללא תמורה, על מנת לאפשר המשך תפקודה של החברה.

2.

בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מתשלום אגרה אם ראה שאין ביכולתו של המבקש לשלם את אגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה. במקרה דנן, העותרת לא עמדה במלוא הנטל להוכיח התקיימותו של התנאי הראשון בדבר חוסר יכולת לשלם אגרה. זאת בשל חסר במידע אודות שווי החברה שבבעלותה ואודות הכנסותיה של העותרת מהעסק שמפעילה החברה וכן העדר פירוט באשר לרכוש של העותרת המוחזק בידי בעלה. ספק בעיני גם באשר להתקיימותו של התנאי השני בדבר קיומה של עילה, שכן לכאורה עומד לעותרת סעד חלופי בדמות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בהתאם לסעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000. על פי התוספת, ידון בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה נגד החלטה של רשות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 ומכאן שעל פני הדברים אין העתירה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. במצב דברים זה, לא ניתן להיעתר לבקשה לפטור מאגרה. האגרה תשולם תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך מן הרישום, בלא צורך בכל הודעה נוספת.