בג"ץ 2727/11 לילך אלול נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

השופטת ע' ארבל :

עניינה של העתירה שלפנינו הוא פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי ) שקיבל את ערעור המשיבים 2-3 על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה (להלן: בית הדין האזורי ) וקבע כי יש לדחות את תביעת העותרת בגין פיטורין שלא כדין ובגין הטרדה מינית מצד המשיב 3 – קצין הבטחון של המשיבה 2 (להלן: מר קרקו ).

1.

בית הדין האזורי קיבל את תביעת העותרת כנגד פיטוריה ובגין הטרדות מיניות מצד מר קרקו. על הכרעה זו, הגישו המשיבים 2-3 ערעור לבית הדין הארצי, שקיבל את ערעורם. בית הדין הארצי מצא כי זהו אחד המקרים החריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, נוכח מסקנתו כי קביעות הערכאה הדיונית לא עולות בקנה אחד עם חומר הראיות ואף סותרות אותו. מפסק הדין עולה כי על יסוד ניתוח חומר הראיות הגיע מותב בית הדין לכלל מסקנה כי אין לקבל את גרסת העותרת בדבר קיומה של מסכת הטרדות מיניות מצד מר קרקו. בהתאם למסקנה זו, ולאחר שהתייחס לטיפול החברה בחשדות לעבירות משמעת שביצעה העותרת ולהליך השימוע והפיטורין שבאו בעקבותיו, מצא בית הדין הארצי כי יש לבטל את פסק דינו של בית הדין האזורי, ולמעשה לדחות את תביעתה של העותרת. נוסף על ניתוח חומר הראיות, ובמרכזו הצבעת בית הדין הארצי על הסתירות בעדותה של העותרת, התייחס מותב בית הדין לפגמים בהליך שהתנהל בבית הדין האזורי. בפרט התייחס בית הדין הארצי לקביעת בית הדין האזורי כי אף שמר קרקו לא נחקר חקירה נגדית של ממש – די במסקנה כי גרסת העותרת אמינה מגרסתו. כן ציין בית הדין הארצי את הפגם הנעוץ בכך שמר קרקו לא צורף כמשיב לתביעה על אף ההאשמות שהופנו נגדו.

2.

כנגד הכרעה זו של בית הדין הארצי, הגישה העותרת את העתירה שלפנינו בה מעלה היא טענות כנגד התערבותו בממצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי. על אף כסותן של טענות העותרת כאילו מדובר בחריגת בית הדין הארצי מסמכותו כערכאת ערעור, הרי שלמעשה מופנות טענותיה כלפי שיקול דעתו של בית הדין הארצי שמצא כי על אף נקודת המוצא לפיה ככלל לא תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית – המקרה דנן הינו מן המקרים החריגים המצדיקים התערבות שכזו. הנה כי כן, טענות העותרת המכוונות נגד הכרעתו

של בית הדין הארצי נוגעות לקביעותיו העובדתיות והינן ערעוריות במהותן. בית משפט זה, ביושבו כבית המשפט הגבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין לעבודה ויתערב בהכרעותיו רק במקרים חריגים בהם נמצאה טעות מהותית אשר הצדק מחייב את תיקונה ( בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ (1) 673, 693 (1986); בג"ץ 7331/03 כנעאני נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, 2.9.2003)). הכרעתו של בית הדין הארצי, המבוססת על ניתוח מפורט של חומר הראיות, מבהירה באופן מנומק מדוע מצא כי קביעות בית הדין האזורי אינן עולות בקנה אחד עם חומר הראיות ועל כן מצדיקות את התערבותו (ראו לענין זה: ע"א 1966/07 אריאל נ' קרן הגמלאות של חברי אגד (לא פורסם, 9.8.2010)). הכרעה זו ודאי אינה עולה כדי טעות מהותית המצדיקה את התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק.

העתירה, אפוא, נדחית על הסף. משלא נתבקשה תגובת המשיבים – אין צו להוצאות.