בג"ץ 2738/99 ערן טפלר נ. מדינת ישראל

1.המערער נסע במכוניתו בדרך עירונית בכביש דו-סיטרי חד מסלולי כשקו הפרדה מקוטע חוצץ בין נתיבי הנסיעה. הראות לשני הכיוונים היתה טובה. בשלב מסויים יצא המערער לעקיפה במסלול הנגדי והתנגש התנגשות חזיתית במכונית שבאה מולו. בהתנגשות זו נהרג המנוח גריגורי כשובסקי ז"ל.

עקב ההתנגשות הובא המערער לדין ובית המשפט המחוזי הרשיע אותו בהריגה והשית עליו עונש מאסר לתקופה של שלש שנים וכן פסל אותו מלהחזיק רשיון נהיגה במשך שמונה עשרה שנים. הערעור שלפנינו סב על ההרשעה בהריגה וכן על מידת העונש.

2.הלכה פסוקה היא שיכול ועקיפת כלי רכב תוך סטיה ממסלול הנסיעה תיצור תשתית להרשעה בהריגה. כך, למשל, נפסק בע"פ 5290/94 דינים עליון, כרך מ' 446 כי:

"מי שסוטה ממסלול נסיעתו לשמאל הדרך יוצר מניה וביה סיכון לתנועה שבאה ממול, ואל לו לסטות כאמור אם חייו וחיי אחרים יקרים לו, אלא אם יש וודאות שיוכל להשלים עקיפתו בבטחה. אין לסמוך בענין זה על נסים או על התנהגות של אחרים המשתמשים אותה שעה בכביש. הנטל לנהוג בזהירות בעת שמתכננים עקיפה רובץ על העוקף".

הוא הדין במקרה שלפנינו. על יסוד חומר הראיות שהיה לפניו יכול היה בית המשפט המחוזי לקבוע שהמערער סטה ממסלול נסיעתו תוך נטילת סיכון מודע שמא יזדמן כלי רכב ממול, ובכך גיבש המערער מצב נפשי של פזיזות. כמו שכתב השופט המלומד בפסק דינו (בעמ' 12):

"...נותר אך לסכם, כי צורת נהיגתו של (המערער) עובר לתאונה, התאפיינה בזלזול כלפי המשתמשים האחרים בכביש, בחוסר אכפתיות שוויון נפש ונטילת הימור וסיכון בלתי סבירים לנוכח הסכנה הצפויה עקב התנהגותו המופקרת".

לפיכך יש לדחות את הערעור על ההרשעה.

3.העונש שהושת על המערער אינו קל, ואף על פי שהמערער נפצע אף הוא בתאונה ושאר נסיבות הענין, החלטנו שלא להתערב בו. המעשה שבו הורשע המערער גרם לקיפוח חיי אדם, ורשימת ההרשעות של המערער, שנעברו חלקן לאחר התאונה היא ארוכה ביותר וכוללת בחלקה עבירות חמורות. שקלנו בדבר והחלטנו שלא להתערב גם בעונש הפסילה.

הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 13.9.99 עד השעה 10.00 במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה. הערובות תעמודנה בתוקפן והדרכון יופקד במזכירות בית המשפט המחוזי כאמור.