פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2743/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט י' עדיאל
העותר:
אנדרי ויקטור מצנהוף
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת
ישראל
2. משרד הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד אילאיל אמיר
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
העותר, יליד לבנון שחי בארה"ב עד לשנת 1984, נכנס לישראל בחודש פברואר 1990 באשרה מסוג ב/2. ביום שפג תוקפה של האשרה (4.3.90) לא עזב העותר את הארץ, עד שנעצר באשמת ביצועו של מעשה אינוס בקטינה. בחודש פברואר 1991 הורשע העותר על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, והוא נדון ל-15 שנות מאסר.
ימים ספורים לפני שסיים לשאת בעונשו (בחודש דצמבר 2004), הובא העותר בפני מינהלת ההגירה, והוחלט להוציא בעניינו צו הרחקה וצו משמורת. בעתירה שבפנינו טוען העותר, כי גרושו ללבנון כרוך בסכנה לחייו, עקב שירותו בעבר בצבא דרום לבנון, ולפיכך הוא מבקש כי יורחק לארצות הברית.
המשיב סבור כי מקומה של העתירה להיות נדונה בפני ערכאה אחרת, והדין עמו. בפריט 12 של התוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 נקבע, כי ענייני מינהל אוכלוסין יידונו בפני בית המשפט לעניינים מינהליים, והם כוללים את אלה: "החלטה של רשות בענייני אשרות כניסה ורישיונות ישיבה ועבודה, לרבות ענייני הרחקה , משמורת ושחרור בערובה, לפי חוק הכניסות לישראל, התשי"ב-1952".
לנוכח האמור, דינה של העתירה להידחות על הסף, וכך אנו עושים. מטבע הדברים, שמורה לעותר הזכות להפנות עניינו לערכאה המתאימה, ובלבד שיש בידו עילה לכך.
ניתן היום, כ"א באייר תשס"ה
(30.5.2005).
ש ו פ ט ש
ו פ ט ת ש ו פ ט