פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
2780/06 - י"ד
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
העותרת:
אם.די.אס. סחר וקניות (וגרש) בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. חנוך פרבמן
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
1.
לפני בקשה מטעם העותרת לפסיקת הוצאות. עניינו של ההליך בקשת העותרת למתן צו על תנאי שיורה
למשיבה 1 לבוא וליתן טעם מדוע אינה חוקרת את התלונה אותה הגישה העותרת (ביום 9.11.02) נגד המשיב 2 בגין משיכת שיק ללא כיסוי, וניסיון לשבש הליכי משפט. זו העתירה השלישית המוגשת על ידי העותרת באותו העניין.
2.
וזו השתלשלות העניינים הרלבנטיים לענייננו:
ביום
18.01.04 הודיעה משטרת ישראל לעותרת כי החליטה לגנוז את תלונתה מפאת חוסר עניין לציבור. ביום 02.03.04 הגישה העותרת ערר על ההחלטה ליועץ המשפטי לממשלה. בהעדר תגובה מטעמו הגישה העותרת ביום 06.06.04 עתירה הדומה במתכונתה לעתירה דנן (בג"ץ 5319/04). בעקבות הודעת מחלקת העררים (מיום 02.08.04) אודות קבלת הערר שהוגש על ידי העותרת והחזרת התיק למשטרה לצורך השלמת החקירה, משכה העותרת עתירתה. המשיבה חידשה את החקירה אולם החליטה לסגור את התיק בשנית מטעמים של חוסר עניין לציבור. העותרת הגישה עתירה נוספת (בג"ץ 7647/05) שעניינה בקשה ליתן צו על תנאי שיורה למשטרה לבוא ליתן טעם מדוע אינה חוקרת תלונתה. בתגובתה לעתירה טענה המשיבה כי לאחר בחינת עניינה של העתירה
במטה הארצי של המשטרה הוחלט על חידוש החקירה כנגד המשיב 2. בהתאם ביקשה העותרת את מחיקת העתירה. יצוין עוד, כי בהליך זה נפסקו לטובת העותרת הוצאות בסך 5,000 ₪. בהמשך לכך, פנה בא-כוחה של העותרת למשיבה בבקשה לקבלת עדכון אודות התקדמות החקירה. משלא נענה, הסיק כי עניינה של העותרת שוב אינו מטופל וביום 29.03.06 הוגשה העתירה דנן.
3.
בעקבות פניה של בא-כוח העותרת מיום 19.07.06, במסגרתה התבקשה המשיבה לחקור עד נוסף אשר לטענת העותרת בידיו ראיות חדשות המצביעות על ביצוע עבירה על ידי המשיב 2, ביצעה המשיבה השלמות חקירה נוספות.
בהמשך לכך,
ביום 15.01.07 הודיעה המשיבה כי פרקליטות מחוז תל אביב החליטה לסגור את תיק החקירה כנגד המשיב 2 בעילה של חוסר ראיות מספיקות. העותרת החליטה להגיש
ערר על ההחלטה, וביום 02.02.07 הגישה בקשה למחיקת העתירה ולפסיקת הוצאות לטובתה. בטענותיה לעניין זה סבורה העותרת כי יש לפסוק הוצאות לטובתה משום שהעתירה דנן היא שהניעה את המשיבה להעביר את תיק החקירה לפרקליטות מחוז תל אביב שהחליטה כאמור. העותרת מדגישה כי נאלצה להגיש שלוש עתירות בעניינה.
4.
המשיבה, בתגובתה, סבורה כי דין הבקשה להידחות. לשיטתה אין כל בסיס לטענה כי לא פעלה על מנת להשלים את החקירה בעניין תלונתה של העותרת. בהתאם להודעה שנמסרה מטעמה בעתירה הקודמת, פעלה לשם השלמת החקירה ללא כל קשר ובטרם הגשת העתירה דנן. יתרה מכך, פעלה לשם חקירת עד נוסף וזאת לבקשת בא כוח העותרת, בקשה שהוגשה
כ-4 חודשים לאחר שהוגשה העתירה דנן. עוד טוענת
המשיבה כי לא קיים קשר בין הגשת העתירה להעברת תיק החקירה לפרקליטות מחוז תל אביב. החקירות האחרונות בתיק נערכו בחודש אוקטובר 2006 והתיק הועבר לפרקליטות בדצמבר 2006.
5.
לאחר שעיינתי בחומר שהובא לפני, ובשים לב לקריטריונים שנקבעו בפסיקה (ראו:בג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, (1993)), נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. אכן הסעד בעתירה זו בא מן הבחינה הכרונולוגית לאחר הגשת העתירה. עם זאת, כעולה מן המפורט לעיל, הרי שניהול החקירה החל טרם הגשת העתירה. מקובלת עלי עמדת המשיבה לפיה לא ניתן ללמוד על קיומו של קשר סיבתי בין הגשת העתירה דנן לבין מתן הסעד המבוקש. פעולות החקירה נמשכו גם בזמן שהעתירה הוגשה ועל פניו לא העתירה הובילה לקבלת הסעד. למרות זאת, שוכנעתי כי יש לפסוק הוצאות לטובת העותרת. כעולה מן החומר שלפני, מכתביה של העותרת למשיבים לשם קבלת עדכון באשר להליכי החקירה ותוצאותיה לא נענו. בחלוף קרוב ל-3 חודשים ממכתב זה, הוגשה העתירה דנן. העתירה היא שהביאה למעשה למתן תשובה לעותר באשר לעניינו. במובן זה, קם בסיס מסוים לחיוב המשיבים בהוצאות. כך, שכן לא ניתן בנסיבות המקרה לנתק בין מכתב זה לבין השתלשלות העניינים שקדמה לו ובכלל זה אי מתן מענה לפניות קודמות שאף הביאו להגשת עתירה קודמת. בנסיבות מיוחדות אלו, מצאתי כי היה צידוק בהגשת העתירה וכי העתירה הביאה לקבלת סעד בדמות מתן מענה לעותר. עם זאת, משעה שמ דובר בסעד חלקי בנדון, ובשים לב לכך שלא נתקיים דיון בעתירה ומ דובר
בעתירה שאינה מורכבת, יעמוד חיוב המשיבה בשכר טרחת העותרים בהליך זה על סך של 1,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.
6.
המשיבה תמציא לידי העותרת את החלטת פרקליטות מחוז תל אביב לסגור את תיק החקירה נשוא העתירה ככל שזו לא הומצאה עד עתה.
ניתנה היום, כ"ו באלול
תשס"ז (9.9.2007).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם