בג"ץ 2815-22 בג"ץ 2815-22

1.לפנינו בקשה מיום 19.9.2022 להצטרף כעותר לעתירה שבכותרת. עניינה של עתירה זו בטענה כי המשיב 2 מפר הוראות הנוגעות לשמירה על מידע בתחום בריאות הנפש שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות 12/2015.

2.ביום 19.9.2022 הוגשה הבקשה שלפנינו, בה ציין המבקש כי נפגע קשות מהתנהלות המשיב 2, "אשר העביר[ה] את דוח האבחנות לידי שאר הרופאים מבלי לשמור בסוד את אבחנותי[ו] הפסיכיאטריות". עוד ציין המבקש כי את טענותיו בנושא – שלא פורטו בבקשה – יעלה בעל פה במסגרת הדיון שיתקיים.

3.בהמשך להחלטה מיום 23.10.2022, הודיעה העותרת כי היא "מסכימה לצירוף חולים שנפגעו מהחלטת המשיב", אך זאת מבלי להתייחס לעניינו הפרטני של העותר. המשיבים, מצדם, ציינו כי בבקשה לא מפורטות העובדות והטענות אותן מעוניין המבקש להעלות בהליך, ויש ספק אם בקשתו עומדת באמות המידה לצירוף צדדים להליך תלוי ועומד. בנסיבות אלו, ביקשו המשיבים להותיר את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

4.לאחר עיון בטענות הצדדים והמבקש להצטרף, באנו לכדי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כפי שנפסק בעבר, יש מקום להורות על צירופם של צדדים נוספים לעתירה ככל שבהצטרפותם יהיה כדי לתרום תרומה מחדשת לבירור הסוגיה הנדונה בעתירה (בג"ץ 5883/93 יהלום נ' המפקח הכללי, פסקה 6 (26.5.1994); בג"ץ 852/86 אלוני נ' שר המשפטים, פ"ד מא(2) 1, 31 (1987)). לא שוכנענו כי בקשתו של המבקש עומדת באמות מידה אלו. הבקשה נוסחה באופן לאקוני ולא עולה ממנה האם בידי המבקש קיים מידע שיכול לסייע לבירור העתירה או האם האירועים שעליהם הוא מלין בבקשתו קשורים במישרין לסעד שנתבקש בה.

5.הבקשה נדחית אפוא, ולמותר לציין כי טענותיו הפרטניות של המבקש בהקשר זה שמורות לו.