פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
282/07
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
העותרים:
1. אבתיסאם ג'האלין
2. חאתם ג'האלין
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
כ"ב באדר התש"ע
(8.3.10)
בשם העותרים:
עו"ד ג'וני שחאדה
בשם המשיב:
עו"ד דניאל מארקס
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
1.
עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיב שלא להיעתר לבקשת איחוד המשפחות שהגישה העותרת 1 (להלן: העותרת ) עבור בעלה, העותר 2 (להלן: העותר ).
העותרים נישאו בשנת 1998. בשנת 2000 הגישה העותרת בקשה לאיחוד משפחות. מתגובת המשיב עולה כי במסגרת הליכי הבקשה התברר שהעותרים אינם מתגוררים בשטחי ישראל, בניגוד להצהרת העותרת. בשנת 2004, לאחר תקופה ארוכה שבה לא היו העותרים בקשר עם לשכת מנהל האוכלוסין ולא המציאו את המסמכים הנדרשים לצורך איחוד המשפחות, נשלחה לעותרים הודעה לפיה הוחלט לדחות את בקשתם בשל זניחתה. ערעור העותרים על החלטה זו נדחה. על ההחלטה לדחות את בקשתם לאיחוד משפחות בשל זניחתה ערערו העותרים לבית משפט זה. העתירה נמחקה בהסכמת שני הצדדים, לאחר שהוחלט להחזיר את הטיפול בבקשת העותרים, תוך שהעותרים ימציאו מסמכים עדכניים למשיב. עם זאת, לא עלה בידם של העותרים לספק למשיב את כל המסמכים הדרושים כדי לפתוח בהליך איחוד משפחות, ובפרט נמנעו הם מלספק מסמכים המעידים על מרכז חייהם. על כן בקשת העותרים לא אושרה. לאור האמור, הגישו העותרים את העתירה שלפנינו, במסגרתה הם מבקשים כי המשיב יאשר את בקשתם.
2.
לאחר הגשת העתירה, הובהר לבא-כוח העותרים כי העותרים לא המציאו את המסמכים אותם נתבקשו להמציא, ואף נמסרה לו רשימה נוספת של המסמכים שעל העותרים להגיש לצורך הטיפול בבקשתם. על אף האמור, לא הצליחו העותרים להמציא את כלל המסמכים הדרושים. בנוסף, גם במסמכים שהוגשו על-ידי העותרים לא נמצאה כל הוכחה למקום מגוריהם ומרכז חייהם. בהמשך, התקיים שימוע בעניינם של העותרים בלשכת מנהל האוכלוסין, במהלכו סיפקו העותרים גרסאות סותרות זו לזו. כן סתרו העותרים את הגרסה העובדתית שהציגו בעתירה, את האמור בבקשת איחוד המשפחות ואת הנתונים האובייקטיביים הקיימים לגביהם.
3.
לאחר ששמענו את הצדדים ובחנו את טענותיהם הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות. לכל אורך התקופה שבה מתנהלת הבקשה בעניינם סיפקו העותרים אינפורמציה לא נכונה והצהרות לא מדויקות. העותרים לא הניחו כל תשתית שמוכיחה כי מרכז חייהם בתקופה הרלוונטית היה בישראל. גם במהלך הבירור בפנינו לא הייתה לעותרים גרסה אחידה המניחה את הדעת. התנהלות זו מעידה על חוסר תום לב בהגשת הבקשה ועל מצג שווא כלפי המשיב. נוסף על כך, לא הצליחו העותרים לעמוד באחד מתנאי הבסיס בבקשת איחוד המשפחות, והוא הוכחת מרכז חיים בישראל. לאור זאת, לא היה כל פגם בהתנהלות המשיב ואין עילה להתערבותו של בית משפט זה.
אשר על כן העתירה נדחית.
ניתן היום, י' בניסן התש"ע (25.3.2010).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט