בג"ץ 2825/00 דליה קמחי נ. דניאל סומך

בפני בקשה לפטור מערבון.

1.הצדדים הם בני זוג שהתגרשו. לבני הזוג שני ילדים המצויים בפנימיה מתוקף צו בית המשפט לנוער ועל בסיס חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך1960-. בבעלותם דירת מגורים בה מתגוררת כעת המבקשת. במסגרת הסכם לו ניתן תוקף של פסק דין ביום 4.12.98 נקבע כי לכל אחד מן הצדדים תינתן (על פי תור) זכות קדימה לרכישת חלקו של הצד שכנגד בדירה ואם איש מהם לא יעשה כן "תועמד הדירה למכירה בשוק החופשי למרבה במחיר, והתמורה בניכוי ההוצאות והחובות המוטלים עליה בחלקים שווים בין הצדדים.". המשיב ביקש לרכוש מן המבקשת את הדירה כשהיא פנויה. האשה התנגדה לכך, בהסתמך על פסק דין קודם שניתן (פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 23.9.97) ובהסתמך על סעיף 40 א לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-. בית משפט לענייני משפחה באילת (כב' השופט א' רון) קיבל את בקשת הבעל, בקבעו כי הילדים אינם מתגוררים עם אמם אלא שוהים בפנימיות וכי ההסכם מ - 24.12.98 גובר על הקביעה בפסק הדין מ - 23.9.97. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט נ' הנדל) דחה את ערעורה של המבקשת וכעת הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. בינתיים מונה כונס נכסים להעברת הדירה למשיב, כאשר המבקשת אמורה לקבל מכונס הנכסים את תמורת חלקה בדירה (בקיזוז סכומים מסויימים).

2.בבקשה שבפני טוענת המבקשת כי היא מתפרנסת ממשכורת של כ - 2,500 ש"ח לחודש וממזונות בסך של כ - 800 ש"ח. סכום זה משמש להוצאותיה ולהוצאות ילדיה השוהים במחיצתה בסופי שבוע, בחגים ובחופשות. עוד היא טוענת, כי בעבר יוצגה על ידי עורכי דין מטעם לשכת הסיוע המשפטי. אולם מצאה לנכון לשכור מכספה עורך דין - נוכח הייצוג לו זכתה. כמו כן, היא טוענת, כי בידי המשיב מצויים עדיין כספי תמורת הדירה המגיעים לה - ומהם יוכל המשיב לקזז את ההוצאות שייפסקו לזכותו - אם וככל שייפסקו. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, בקשת רשות הערעור חסרת סיכוי וטענות המבקשת באשר להימצאות ילדיה בחזקתה בתכיפות כה גבוהה אינן נכונות.

3.המשיב אינו סותר את טענת המבקשת, כי הוא מחזיק בידו כספים המגיעים למבקשת - אם וכאשר תעבור הדירה לבעלותו. טענת המבקשת לעניין זה נתמכת גם בבקשה למתן הוראות שהגיש המשיב לבית המשפט לענייני משפחה באילת ביום 5.3.00. בנסיבות אלו עומדת לזכות המשיב "בטוחה טובה ביותר" - הזכות לקזז מן הסכומים שישולמו למבקשת כנגד פינוי הדירה את סכום ההוצאות שייפסק (אם וככל שייפסק) לזכותו בבית משפט זה (וראו: ע"א 4250/94 מיכל פינטו נ' נחום עמית, עו"ד , לא פורסם; רע"א 44/99 ירדנה ציפורי נ' מגן מרדכי , לא פורסם ). אי לכך, איני מוצא צורך להידרש ליתר טענות המבקשת.

המבקשת מופטרת איפוא מהפקדת ערבון. המבקש רשאי לשייר בידיו סך של 20,000 ש"ח מתוך הכספים המגיעים למבקשת, וזאת עד לסיום ההליכים בבקשת רשות ערעור זו.